|   15:07:40
דלג
  גלעד (גילי) חסקין  
ד"ר בלימודי ארץ-ישראל על צד שמאל
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
הוט, בזק, סלקום, פרטנר סיבים - איזו חברה עדיפה לצרכן?
כתיבת המומחים
המדריך המלא להלבנת שיניים

האמנים ועונת המלפפונים

כשם שאמן רשאי לסרב לשחק בהצגה שאינה הולמת את ערכיו, הוא רשאי לסרב להופיע במקום שהוא מתנגד לאידיאולוגיה של יושביו
06/09/2010  |   גלעד (גילי) חסקין   |   מאמרים   |   ישראלי-פלשתיני   |   תגובות
יהושע סובול. אחד המתנגדים להופעה בהתנחלויות [צילום: פלאש 90]

החרם הוא שגיאה קשה. הוא מסיט את העימות נגד ההתנחלויות לעימות נגד המתנחלים. החרמה גורפת של ציבור שומר חוק עלולה להביא לקרע שגם אחרי השלום המיוחל יהיה קשה לאחותו

   עידן יוסף
"במקום בו יש כיבוש - אין תרבות!"

לאחרונה הודיעו עשרות אמני תיאטרון שהם מסרבים להופיע באריאל. התגובות ההיסטריות לא איחרו להגיע. הממשלה איימה, אמילי עמרוסי ומתנחלים אחרים זעקו, ונשמעה אפילו הקריאה להפסיק את התקציבים לתיאטראות, תרגיל אנטישמי ידוע הקורא להכות את היהודים בכיסם. מנגד, אנשי שמאל מיהרו להזדהות וקיימו עצרות. אנשי אקדמיה ואנשי רוח הודיעו שגם הם מחרימים את הכיבוש.

עונת המלפפונים בעיצומה. נראה שאנו זקוקים לעסוק במשהו מסעיר בין מסמך גלנט לשביתת המורים.

אני חושב שההתיישבות מעבר לקו הירוק שגויה - מדינה אינה צריכה ליישב את אזרחיה מעבר לגבולותיה. אני סבור שהיישובים הללו עלולים להיות מכשול לשלום, שהצורך לשלוט בציבור כה גדול של תושבים עוינים, ללא זכויות אזרח, עושה להם עוול וגם לנו. יש לי ויכוח מר עם המתנחלים. אם וכאשר יבשילו הפלסטינים לשלום אמת, לא יהיה מנוס מלהוריד את המתנחלים מהקרקע, או למצער לאפשר את ישיבתם עליה תחת שלטון פלסטיני. לא נוכל להמשיך במצב הנוכחי מבלי להפוך למדינת אפרטהייד, או למדינה דו-לאומית.

יחד עם זאת, אין בעצם ההתיישבות משום פגם מוסרי. מדינת ישראל כבשה את השטחים הללו במלחמת ששת הימים, בעקבות תוקפנות של ירדן. אנשים רבים וטובים חשו פעמי משיח ומיהרו לגאול את ארץ האבות, בברכתם של מרבית מנהיגי העם, מיגאל אלון ועד יעקב חזן. בדיוק כפי שנעשה עשרים שנה קודם לכן, בגליל המערבי ובנגב, שגם הם מעבר לגבולות החלוקה. אינני מצליח להבין מדוע גשר הזיו יותר מוסרי מאשר אריאל. לא מדובר כאן על פורעי חוק כדוגמת הפרחחים של נוער הגבעות, אלא באנשים טובים, חלקם אידיאליסטים וחלקם חפצי איכות-חיים של בית עם גינה. עם האנשים הללו יש לי ויכוח, אבל אסור לראות בהם אויבי העם, ותהיה זו טעות להפוך את העימות מרעיוני לרגשי, ואת ההתנגדות לדרך - לשנאה שיהיה קשה להתאושש מנזקיה.

אני נגד חרם. וודאי לא במדינה ששנים רבות סבלה מחרם. אני בעד ויכוח. טוב יעשה שמואל הספרי אם יכתוב מחזה נוסף בעטו המושחז, ובו יתעמת עם ההתנחלות ועם הכיבוש. טוב יעשה עמוס עוז אם ימשיך לכתוב מאמרים נגד כל מה שהוא מתנגד לו, כפי שעשה ב"אור התכלת העזה". לעניות דעתי, בהופעתו של עוז בפני אנשי עופרה, כפי שהוא מתאר בספרו "פה ושם בארץ ישראל", הוא תרם להפצת רעיונותיו יותר מאשר בחרם כזה או אחר. האם דוד גרוסמן יחרים גם את מושבי רמת הגולן, שבעיני רוב הציבור נחשבים כהתגלמות הציונות, או שמא נוח יותר להילחם ביישובים שקמו תחת שלטון "הליכוד"?

החרם הוא שגיאה קשה. הוא מסיט את העימות נגד ההתנחלויות לעימות נגד המתנחלים. החרמה גורפת של ציבור שומר חוק עלולה להביא לקרע שגם אחרי השלום המיוחל יהיה קשה לאחותו.

יחד עם זאת, אני חושב שזכותם של האמנים לסרב להופיע במקום שבו אינם מרגישים בנוח, מבחינה אידיאולוגית או מכל בחינה אחרת. התיאטרון תמיד היה מחובר לפוליטיקה, מאורפידס ועד סארטר. כשם שאמן רשאי לסרב לשחק בהצגה שאינה הולמת את ערכיו, הוא רשאי לסרב להופיע במקום שהוא מתנגד לאידיאולוגיה של יושביו. לו היו שואלים אותי, הייתי מייעץ להם להופיע - ולהודיע שאינם מסכימים עם הישיבה במקום, ואולי לדרוש דיון ציבורי לאחר ההופעה.

כמו בסיפור על המתדיינים שבאו אל הרב, אלה וגם אלה צודקים. לו הייתי במקום המתנחלים ותומכיהם, הייתי מקבל את הסירוב במשיכת כתפיים. מנהלי התיאטראות היו ממנים לשחקנים הסרבנים מחליפים, והממשלה הייתה ממשיכה לסבסד את התיאטראות. כך היו המתנחלים ותומכיהם נהנים מתיאטרון טוב, השחקנים החדשים היו זוכים להזדמנות, המוחים היו רוחצים בניקיון כפיהם, ובא לציון גואל.

תאריך:  06/09/2010   |   עודכן:  06/09/2010
גלעד (גילי) חסקין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
האמנים ועונת המלפפונים
תגובות  [ 9 ] מוצגות   [ 9 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
יונה סוקולובסקי
6/09/10 11:12
2
זקן
6/09/10 16:25
3
צדקן
6/09/10 17:18
 
עופר רגב
7/09/10 07:36
 
נוש
23/10/10 17:14
4
אליק א.
6/09/10 21:05
5
פלא יועץ
6/09/10 22:57
6
מישהו, אי- שם
7/09/10 18:15
7
נוש
6/11/10 20:12
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ב"פרלמנט" של יום שישי, השיחה הייתה על לאנס וולף. אדם, שנחבט בראשו ברחוב על-ידי נער שיכור, שכב מוטל כשעה על המדרכה ואיש לא הזעיק עזרה עד שמת. פעם ידענו שזה עלול לקרות בניו-יורק, עיר החטאים. שם כל אחד נשמר לנפשו. שם עזרה לזולת הינה בבחינת בל ייראה. אבל אצלנו? כאן כל ישראל ערבים זה לזה...
06/09/2010  |  יאיר דקל  |   מאמרים
סוף-סוף זה קרה. הנשיא אובמה אירח את הוועידה שאמורה לפתוח את השיחות הישירות בין ישראל לפלשתינים. לא היה נשיא אמריקני שלא ניסה לחבר את הקצוות ולהביא את הישראלים והפלשתינים אל שולחן המו"מ. עד כה כולם נכשלו, כשכל כישלון לא רק מעמיק את הפסימיות, אלא אף מביא להתפרצות מחודשת של מעגל הדמים. האחריות המוטלת על המנהיגים מכל הצדדים היא, על כן, עצומה, גם אם אין הם מוכנים להפנים אותה ברצינות הראויה.
06/09/2010  |  יעקב בן אפרת  |   מאמרים
שמואל ג., בן 52, מתל אביב, הוא עובד "מוסד" כבר למעלה מ-20 שנה, ואיש מבני-משפחתו וממכריו אינו מעלה על הדעת את עיסוקו. כעובד מסור ולויאלי למקום-עבודתו הוא יודע לשמור את סודו עמוק בלב. כששואלים אותו למקור-פרנסתו, הוא יודע תמיד להתחמק באלגנטיות, אף שהוא מוכן לגלות רק טפח: "עובד משרד הביטחון". בתור שכזה גם מכירים אותו שני בניו, ומציינים את עיסוקו זה כל עת שהם ניגשים למכרז-עבודה.
06/09/2010  |  ראובן לייב  |   מאמרים
מזמן לא שמעתי כל-כך הרבה דמגוגיה, כמו זו הנשפכת בימים האחרונים סביב מה שמצטייר כסוגייה הרת-הגורל ביותר העומדת לפתחנו: שעון החורף. מזמן לא ראיתי כל-כך הרבה צביעות, כמו זו של הטוענים נגד סיומו של שעון הקיץ במוצאי השבת הקרובה. מזמן לא הייתי עד לכל-כך הרבה התעלקות על הציבור הדתי, כמו במה שמתיימר להיות "דיון ציבורי" בשאלת השעון. אז לשם שינוי, בואו נדבר על העובדות.
06/09/2010  |  איתמר לוין  |   מאמרים
אני לא יודע אם השחקן דורון תבורי בסדר בראש. אבל אני זוכר שאחרי ויכוח איתו שהתחיל כשיחה, הספק לגביו השתלט עלי. ממש במקרה ראיתי אותו יושב בגפו בקפה "שומבלה" (ז"ל) בבית ציוני אמריקה. התאריך: מרס 2003. מתוך סקרנות ניסיתי "להחליף" איתו דעות. הייתה לזה סיבה.
05/09/2010  |  נרי אבנרי  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   ישראלי-פלשתיני  /  מי ומי    / 
סוגיית ההקפאה נותרה בעינה  /  איציק וולף
צה"ל פוצץ מנהרה להברחת אדם  /  עידן יוסף
"מי נתן לך לגיטימציה למו"מ?"  /  איציק וולף
ביבי - ושלום?  /  נפתלי רז
אסטרטגיית הפיגועים של החמאס: משחק ישן או חדש?  /  יוני בן-מנחם
נתניהו החזיר את אוסלו  /  בעז העצני
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
כשלושה שבועות לאחר סיום מלחמת ששת הימים, הסתערו עשרות תושבים ערבים מרצועת עזה על מחנה מחסני האספקה והמזון שהיה שייך לכוח האו"ם
הרצל חקק
הרצל חקק
נאבק למען ספרות שביסודה ערכים אנושיים    זכה בפרסים רבים על הישגיו הספרותיים: פרס ראש הממשלה, פרס ברנר, עיטור ההתאחדות הבינלאומית לספרות נוער בברלין, פרס רוטרי ועוד
דן מרגלית
דן מרגלית
השופט קפלן שחרר את השכל לאחר שהבין שהמשטרה מתאנה להשכל, ובכלל הוא נעצר באזור שהמשטרה ממילא חסמה ולא הייתה בו תנועה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il