אם יש משהו שמצליח לאחד בחודשים האחרונים את פליטי 'שינוי', שרידי מרצ, מבולבלי קדימה ומהפכני חד"ש ורק"ח, זהו
אלי ישי. מאז שהחליט ישי לשים קץ לשעבוד אלפי
עובדים זרים ומהגרי עבודה בידי הבורגנות הישראלית השבעה, הפך שר הפנים למוקד השטנה החדש. השיא נרשם באחרונה כאשר נערך המעבר לשעון חורף בעקבות חוק שחוקק בתמיכת מרצ ו'שינוי'. מסע השטנה כלפי ישי הרקיע שחקים: קבוצות באתר 'פייסבוק', קמפיין המוני עם עשרות אלפי חותמים, ניסיון למרד-זוטא בחברות היי-טק קטנות והמון השמצות באינטרנט. אליהו ישי מאחד מחדש את השמאל שנדמה כי התפורר. מספיק לשלוף התבטאות לא-מוצלחת אחת של הרב
עובדיה יוסף, או לצלם את ישי למהדורת החדשות היומית, על-מנת שהשמאל ישתולל בסערה.
השמאל, כמובן, איננו טורח להתמודד עם טענותיו של ישי. לא עזרה לישי חשיפתה האחרונה של יחידת 'עוז' את הפועלים התאילנדים המתגוררים בתנאי עבדות מוחלטת. המהפכנים המקומיים אינם מעוניינים בזכויותיהם של כמה צהובי עור ומלוכסני עיניים בעלי שמות מוזרים אשר עמם מעולם לא ניהלו ולו שיחה קצרה אחת. הם הלא צריכים לנגב את ישבנם של הוריהם ואולי, בבוא העת, גם את ישבנם-שלהם. הבעיה שלהם איננה עם המעבידים האכזריים או עם פועלים העובדים 12 או 16 שעות ביממה. בתודעתם, סין נותרה סוציאליסטית על-אף שמדובר בבית העבדים הגדול בעולם. הבעיה שלהם היא ישי המסרב להתמסר לעולם הערכים השמאלני.
עמדותיו של ישי שנויות במחלוקת. התבטאויותיו חריפות ולא אחת מיותרות ומזיקות לצדקת עמדותיו. אולם במקרה החלפת שעון הקיץ לשעון החורף, ידו של ישי לא הייתה במעל. הוא לא קבע דבר ולא החליט דבר. אולם הסערה מסרבת לשכוך ואף התחזקה יותר משנודע כי ישי הנחה את אנשי משרדו למנוע ביצוע פעולות באתר משרד הפנים בשבת. ההתבטאויות כלפי ישי חריפות. ההסתה כלפיו מאורגנת. לא ברור אם תובעים רק את ראשו, או הרבה מעבר לכך.
ההסתה הזו נגד שר חובש כיפה לפני ואחרי יום הכיפורים אינה מקרית. לחלק גדול מהשמאל בישראל, היהדות היא מעמסה מעיקה. יום הכיפורים עבורם הוא בבחינת עבר מטריד המשבית שמחות. בתל אביב התארגנו מראש ליום הכיפורים על-מנת לחלל בצורה המקורית ביותר שאפשר את היום המעיק. ישי מסמל עבורם את הסכנה להמשך הסינתזה בין יהדות לבין ישראליות. לכן כדאי לקרוא את המסע המאורגן כנגדו קריאה היסטורית. מדובר בסערה אנטישמית מכוערת שמתעוררת כל אימת שהשמאל נמצא בתהליכי התעוררות מתקדמים.
האמת הבסיסית היא שאלי ישי איננו שונה במאום מפוליטיקאים חרדים ודתיים שהשתתפו בממשלות ימין ושמאל בעבר. אולם ישי הוא חרדי, מזרחי, חובש כיפה, ימני ואף באחרונה הצטרפה מפלגתו להסתדרות הציונית. את זה השמאל לא מסוגל לסבול. גם מבקש למנוע מהאליטה הישראלית לשעבד את העולם השלישי כרצונו, גם מביע עמדות ימניות, גם מתעקש על שמירת יום השבת כיום מנוחה וגם הוגה אותיות גרוניות כהלכה במבטא מזרחי. השד האנטישמי כבר לא יכול להישאר בפנים.
זמן לא רב לפני מותו, בשיא משפטי הרופאים האנטישמיים, ביקש יוסיף סטלין לפתור את הבעיה היהודית בברית המועצות באמצעות גירוש היהודים ואף, אולי, חיסולם. שקיעתה של שמש העמים הצילה את יהדות הגוש המזרחי. מורשתו של סטלין השפיעה במשך שנים על השמאל הישראלי. הפנים אל השמש העולה תמיד הוארו באור אנטישמי כדי לסמן אויבים ולנסות לחסלם. אפשר להתווכח על הפוליטיקה של ישי; אפשר לגנות התבטאויות כאלה ואחרות שלו. אולם מי שחפץ בשיח דמוקרטי וחופשי, חייב להבין כי בסערה האנטישמית המתחוללת נגד שר הפנים חובש הכיפה, דמוקרטים אמיתיים מתייצבים לצד מי שרוקדים על כיפתו ומושכים בזקנו על-מנת לממש שחרורם הסופי של עמלי המזרח מאימת היהודים.