בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אם שר בממשלה מכנה את הדרישה ממתאזרח להצהיר נאמנות למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית "גזענות ופשיזם", אנו כנראה זקוקים לרענן את זיכרוננו לגבי העקרונות המכוננים של המדינה היהודית
|
|
|
|
|
"המדינה היהודית היא דמוקרטית, אולם אלמלא הייתה יהודית אין כל משמעות להיותה דמוקרטית. אלפי חיילים ישראלים לא נפלו רק כדי שגם במזרח התיכון תהיה דמוקרטיה. מטרת-העל של הציונות, שהיא מטרת-העל של מדינת ישראל, היא להיות "מדינה יהודית בארץ ישראל". מי שכופר בכך, כופר בעיקר" | |
|
|
|
|
בשנתה ה-60 של המדינה החתימו חברי תוכנית המנהיגות הצעירה של המכון לאסטרטגיה ציונית את חברי הכנסת על מגילת העצמאות. כ-90 ח"כים, מהאיחוד הלאומי עד מרצ, חתמו על המגילה. יוזמת קדימה לעגן בחוק את "ההכרזה על הקמת מדינת ישראל" (הידועה בכינוי "מגילת העצמאות") היא אומנם גימיק שנועד להביך את הקואליציה הכוללת סיעות חרדיות המתנגדות לרוח המגילה, אך היא רעיון מבורך, המקדם את המטרה שלשמה פעלו חברי המנהיגות הצעירה. בימים של מתקפת דה-לגיטימציה על ישראל מחוץ, ומתקפת פוסט-ציונות מבית, מן הראוי שמסמך היסוד המעצב את מהותה של המדינה ואת זהותה יעוגן בספר חוקיה. בימים שבהם יש המנסים לשנות את צביונה של ישראל ממדינה יהודית ל"מדינת כל אזרחיה" ויש המנסים להצביע על סתירה לכאורה בין היותה של המדינה יהודית להיותה דמוקרטית, יש מקום לחקיקה משמעותית שתסיר את הספקות. עיגון מגילת העצמאות בחוק אומנם אינו הפתרון המהותי - יש לחוקק חוקה יהודית, ציונית ודמוקרטית ברורה, המבהירה את משמעות יהדותה של המדינה ואופייה הדמוקרטי - אולם עד שתחוקק חוקה, וכבסיס לחוקה, יש מקום לחוק "מגילת העצמאות". "בתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית, ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל". משפט זה הוא לב המגילה - הוא הוא ההכרזה. אין זה מקרה שהמילה דמוקרטיה אינה מופיעה בו. מדינת ישראל היא אחת המדינות הדמוקרטיות ביותר בעולם, אם לא הדמוקרטית שבהן, ומגילת העצמאות רוויה בערכים דמוקרטיים, כגון "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין", וכמו "חופש דת, לשון, חינוך ותרבות" ועוד. אולם משפט היסוד מדבר על ליבת מהותה של המדינה - בראש ובראשונה מדינה יהודית. המדינה היהודית היא דמוקרטית, אולם אלמלא הייתה יהודית אין כל משמעות להיותה דמוקרטית. חסרות דמוקרטיות בעולם? אין זו סתם עוד דמוקרטיה. זוהי מדינת הלאום של העם היהודי, שמשטרה הוא דמוקרטי. לא נלחמנו בכל מלחמות ישראל כדי שתהיה בעולם עוד דמוקרטיה. אלפי חיילים ישראלים לא נפלו רק כדי שגם במזרח התיכון תהיה דמוקרטיה. מטרת-העל של הציונות, שהיא מטרת-העל של מדינת ישראל, היא להיות "מדינה יהודית בארץ ישראל". מי שכופר בכך, כופר בעיקר. מי שאינו מכיר בהיותה של ישראל מדינה יהודית בארץ ישראל - אינו מכיר במדינת ישראל. מי שמנסה להפוך את ישראל למשהו שאינו "מדינה יהודית בארץ ישראל" למעשה מנסה להחריב את המדינה.
|
זכות טבעית והיסטורית, לא "מקלט מדיני"
|
|
מגילת העצמאות אינה מסתפקת בעצם ההכרזה על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אלא מסבירה את ההצדקה לקיומה של המדינה. המגילה מבססת את התוקף להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל על שתי זכויות – הזכות הטבעית והזכות ההיסטורית. הזכות הטבעית היא זכות ההגדרה העצמית - זכותו של כל עם לעצמאות ולריבונות במולדתו. הזכות ההיסטורית היא זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל. עשרת הסעיפים הראשונים של המגילה מציגים את זכותנו ההיסטורית על הארץ – כארץ שבה "קם העם היהודי" ו"בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית". המגילה מדברת על האמונים ששמר עם ישראל לארצו בכל ארצות נדודיו "לאחר שהוגלה ממנה בכוח הזרוע". היא מזכירה את החתירה של העם היהודי לדורותיו "לשוב ולהיאחז במולדתו העתיקה". היא מתארת את שיבת ציון ההמונית של הציונות ואת היצירה המפוארת שיצרו הציונים בארץ. המגילה מזכירה את הקונגרס הציוני הראשון ואת הכרזתו "על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו". היא מזכירה את ההכרה הבינלאומית בהצהרת בלפור ובמנדט מטעם חבר הלאומים – "שנתן במיוחד תוקף בינלאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי". השואה מוזכרת רק בסעיף השישי. יש בכך חשיבות רבה, כאשר יש המציגים את השואה כסיבה להקמת המדינה, ותוהים מדוע הפלשתינים צריכים לשלם את מחירה. אפילו הנשיא אובמה הזכיר את השואה כסיבה להקמת המדינה. מגילת העצמאות, אף שנכתבה אך שנתיים וחצי לאחר השואה, מזכירה את השואה רק לאחר שתיארה את זכות האבות ואת הרעיון הציוני שקדם לשואה. היא גם אינה מציגה את השואה כמה שמעניק את הזכות למדינה יהודית בארץ ישראל, אלא מציינת שהיא "הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי, ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות זכויות בתוך משפחת העמים". המגילה מזכירה את שארית הפלֵטה שניצלה מהטבח, אבל בהקשר של מי ש"לא חדלו להעפיל לארץ ישראל, על-אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל ישרים במולדת עמם". המגילה מזכירה גם את החלטת האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 ומציינת ש"הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה". לכאורה, הכול ברור ומובן מאליו. אבל במציאות יש מערערים על כך - בתוכנו ובעולם. אם שר בממשלה מכנה את הדרישה ממתאזרח להצהיר נאמנות למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית "גזענות ופשיזם", אנו כנראה זקוקים לרענן את זיכרוננו לגבי העקרונות המכוננים של המדינה היהודית, זכותנו על ארץ ישראל וזכותנו הטבעית למדינה עצמאית. לכן, אף שמניעי הצעת החוק של קדימה לעגן בחוק את מגילת העצמאות אינם ענייניים, אלא נובעים מפוליטיקה קטנה – יש לקדם בברכה את היוזמה. מתוך שלא לשמה יבוא לשמה.
|
|
תאריך:
|
22/10/2010
|
|
|
עודכן:
|
22/10/2010
|
|
אורי הייטנר
|
|
כפי ששר האוצר יובל שטייניץ הוא ההפתעה החיובית ביותר של ממשלת נתניהו השנייה, כך רובי ריבלין הוא החדשות הרעות של הכנסת הנוכחית. בתוך כל העוגות הרטוריות הז'בוטינסקאיות שלו, כולל מורנו מנחם בגין וארץ ישראל השלמה, הוא מצליח תמיד להכניס אבני חצץ שקשה ללעוס אותן ובעיקר אי-אפשר לאכול אותן. מה זאת ההגדרה החדשה הזאת של מדינת ישראל כמדינה "רב-תרבותית"? ובאותו הקשר השלילה של משאל-עם.
|
|
|
בחוק האזרחות המקורי שנרשם בספר החוקים ב-8 באפריל 1952, נאמר כי המתאזרח יגיד: "אני מצהיר שאהיה אזרח נאמן למדינת ישראל". סעיף 11 (א-3) קובע: "יעשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל, יכול בית משפט מחוזי, על-פי בקשת שר הפנים, לבטל התאזרחותו".
|
|
|
אני אוהב לשמוע את גלגל"ץ, כאשר אני לא שומע את קול המוזיקה. יש שם מוזיקה מקפיצה, אדרנלין והורמונים של נעורים; יש שם את פרופ' הרסגור, שלושים שניות על, רזי ברקאי. ואולי עוד משהו.
|
|
|
מורשת היא אסופת רעיונות שכתבו ו/או השמיעו הוגי דעות נחשבים, אנשי רוח או מנהיגים. אם מגבשים אותם, מגלים דרך.
|
|
|
משטר הוא צורת ניהול והגנה של "רכוש משותף". קבוצת אנשים עם מטרות ורכוש משותף בוחרים במישהו לנהל רכוש זה. רכוש זה כולל אדמה, משאבי טבע, תרבות (חינוך, השכלה ודת הם חלק מהתרבות) וכולי. המטרה של קבוצת האנשים היא שהרכוש יהיה שווה יותר ולא פחות (בין אם אדמה, משאבי טבע ובין אם תרבות). לא כל-כך משנה צורת המשטר, אלא חשובות התוצאות של ניהול הרכוש.
|
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
בעבר היו מי שטענו שעלילות "קשר ומסתורין" אינם חומר קריאה איכותי אני חולק על כך וסבור שהמציאות עולה על כל דימיון ודמיון פורה רק מעשיר את הבנת מורכבותה ותדיר מבהיר מאורעות שלכאורה ...
|
|
|
חיים רמון
באופן צפוי לחלוטין, כל התוכניות ההזויות שקידם שר הביטחון התפוגגו בלי שום הישג בעצם, התוכניות של גלנט השיגו דבר אחד - חיזוק השלטון האזרחי של החמאס
|
|
|
יצחק בריק
לנתניהו, גלנט, הרצי הלוי, בני גנץ וגדי איזנקוט יש גם אשמה ישירה על שהפסדנו לחמאס במלחמה ברצועת עזה, והרע מכול - עוד לפנינו איך זה ייתכן שהחבורה הזו שאחראית על המחדל והאסון הגדול ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|