הטור של פריצי

בירושלים העלו לאט לאט את הרכב על גשר המיתרים לבדוק שהוא לא מתמוטט. הוא עוד לא. ירולשמים הביאו מצלמות לצלם את האירוע. רכבת נוסעת על גשר. פלא טכנולוגי.

בשנת 1967, עם איחוד העיר, צחקה מדינת ישראל לנוכח אוכלוסיה ערבית ממזרח העיר שעמדה ומחאה כפים בראותה לראשונה בחייה רמזור מתחלף בצבעיו ומכוון את התנועה. השבוע הושלם האיחוד ותושבי מערב העיר מחאו כפים בראותם סוס ברזל מושך קרונות על מסילה. זהו. ירושלים אוחדה והשתלבה במרחב.

מנכ"ל משרד הפנים נעצר וכרגע הוא במעצר בית. בינתיים משרד הפנים הודיע שביום ראשון, עם תום תקופת המעצר, מיימון יחזור לעבודתו כמנכ"ל משרד הפנים של מדינת ישראל.

והדבר מתקבל בשקט. כנראה התרגלנו. וכי מה טבעי יותר למדינת ישראל מאשר שמנכ"ל משרד הפנים החשוד במירמה או הונאה וכבר עצור, ימשיך לכהן כמנכ"ל המשרד המסמל את האזרחות הישראלית, התושבות, הנדל"ן, התיכנון והממשל המקומי?

יעקב וינרוט הוא עו"ד. הוא גם עשיר, עשיר מאד. כשיש לך לקוחות שמשלמים 30 מיליון שקל לטיפול בתיק אחד או הסדרת איזה עניין משפטי, זה אומר הרבה. גם על הדברים שאפשר להסדיר במדינת ישראל בעזרת עו"ד עם קשרים טובים. והנה תראו איזה יופי:

הפרקליטות הגישה נגד וינרוט כתב אישום על כך שגבה משוקי ויטה, פקיד שומה במס הכנסה, שכר טירחה סימלי בלבד עבור טיפול בעניין פרטי של שוקי, ולטענת הפרקליטות עשה זאת כדי לקבל ממנו יחס מועדף בהחלטותיו לגבי נישומים מסויימים, בעיקר כאלה שמשלמים לוינרוט 30 מיליון ש"ח כדי להסדיר את עניינם במס הכנסה. הפרקליטות טענה כי וינרוט עשה טובה לעובד מדינה כדי לקבל ממנו חזרה תמורה ובעברית זה נקרא שוחד.

רק שוינרוט יודע לנשוך חזרה. מדברים על לעשות טובות? אז הוא פתח את הפה ומעל דוכן העדים החל לספר מי קיבלו ומקבלים ממנו טובות: "עשיתי טובות יותר עמוקות לאנשים אצלכם בפרקליטות מאשר לכתוב בקשת חנינה לשוקי ויטה" התריס בפני הפרקליטה והמשיך "כל הילדים של שופטי העליון התמחו במשרד ש. הורוביץ ". ו"ילדים של ארבעה שופטים עשו אצלי התמחות".

ואחרי שהפרקליטה ניסתה לטעון שצריך משהו חדש, טרי, משהו חי, אז הוא פשוט ירה: "המלצתי על שופט לפני שלושה חודשים לקידום והופעתי מולו. זה טרי, זה חי".

זה הרגע בו אתה מתגעגע לשיטה האמריקנית בה הציבור בוחר תובע, והתובע מייצג את הציבור, כי שם הייתה הפרקליטה מבקשת מווינרוט למסור בבית המשפט את שמות בכירי הפקליטות להם הוא עשה טובה ואת שם השופט. אבל הפרקליטה הזו רוצה לחזור הביתה בשלום, והיא כבר הבינה, כמו הממונים עליה בפרקליטות , שוינרוט מעיד זה דבר מסוכן. אפילו מסוכן מאד.
אבל אם היא לא הבינה, השופט ודאי הבין.

מיק בלס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, פרסם חוות דעת כי אין לנקוט באמצעים כלשהם נגד המעורבים בהסתרת חומר הראיות במשפט חיים רמון וכי אין מניעה מקידומה של אריאלה סגל-אנטלר.

לא ברור מה הביא את הפרקליטות לפרסם עכשו, באיחור של 4 שנים, שהוחלט לא לנקוט באמצעים משמעתיים. זה הרי הוחלט אצלם כבר לפני שנים והטור הזה פרסם זאת בזמנו. ולראיה: מאז ביצוע המעשה גם לא נקטו נגדה בשום צעד (ולא נהוג להתחיל בצעדים משמעתיים אחרי 4 שנים). אז מה קרה?

הם פרסמו שלשום את ההודעה הרשמית, כי עכשו רוצים למנות את מסתירת החומרים, הגב' עו"ד אנטלר, לפרקליטת מחוז מרכז במכרז תפור. כזה שאפילו ותיקי מרכז הליכוד בסידרו מכרזים היו מסירים בפניו את הוכבע.

ומי אומר שמכרז תפור? השכל הישר:

המכרז יצא לפני כמה חדשים אבל כשהתברר שהגב' סגל מנועה מלהתמודד עליו בגלל מעשיה בפרשת רמון, פשוט דחו את המכרז כדי שהיא תוכל להפטר מ"הגיבנת" ולהתמודד במכרז. עכשו המשנה בלס כתב בשבילה חוות דעת שהכל בסדר ועכשו אפשר לבחור אותה ב"מכרז".

מעניין מה הייתה אומרת חוות דעת פרקליטותית על גוף שמשנה תאריכי מכרזים רק כדי שיתאימו לצרכי מועמד מסויים, על גוף שמכין חוות דעת שמטהרות את המועמד הזה מכל עוון על מעשה שגם בית המשפט וגם מבקר המדינה הגדירוהו כבר כחמור ביותר?
הובא למקרה שעוד נותר למישהו אמון כלשהו בחוות הדעת של הפרקליטות.

ביום ראשון תאשר ועדת שרים של ממשלת ישראל מתן מלגות קיום לאברכים משתמטים, אחרי שבג"צ פסל את נתינתן כל עוד הן אינן ניתנות גם לסטודנטים.

אל תכעסו על הח"כים החרדים. לא הם יעבירו את החוק הזה. יעביר אותו ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא וחבריו לממשלה. תסתכלו עליהם, תראו בעד מה הם מצביעים, והסיקו לגביהם את המסקנות.
והסתכלו גם על ברק הדהוי, הוא וחבריו דבוקי הכיסא ומלחכי הפנכה, הזוחלים למרגלות ראש הממשלה ואוכלים פירורים משולחנו. את אצבעותיהם הם כרתו מזמן והשאירו על השולחן.

אבל הסתכלו גם על הסטודנטים האימפוטנטים שלנו, שבמקום לעלות עם שחר יום ראשון על בנייני הממשלה, הם ילכו כמו ילדי כיתה א' לקמפוס כדי לשמוע שם הרצאות על עמים שעשו מהפכות.
ומכיוון שבסופו של דבר כל מה שמנהיגי הסטודנטים שלנו רוצים להיות, כשהם יהיו גדולים, בנימין נתניה או אהוד ברק, אז במחשבה שניה אולי ראוי באמת לתת את הכסף לאברכים החרדים.