בחודשיים האחרונים עקבו בכל העולם מיליוני קוראים, מאזינים וצופים בכלי התקשורת אחר הדרמה שהתחוללה במכרה בצ'ילה. היו שהישוו את ההתמקדות של תשומת הלב העולמית בתהליך החילוץ של 33 הכורים שנלכדו בעומק של כ-700 מטר מתחת לפני האדמה, למבצע הנחיתה על הירח ועל צעדיו הראשונים של האדם על אדמתו.
בישראל חגגו העיתונים בשלל כותרות חגיגיות ובהן "ניצחון התקווה" (
מעריב), "ויהי אור" (
ידיעות אחרונות) ו"ניצחון האדם" ("ישראל היום"). אך בהמולת הכותרות והפיכתם של הכורים המחולצים ושל הפוליטיקאים לגיבורי תרבות, נשכחו הגיבורים האמיתיים של הסיפור - היצרנים והיזמים שאיפשרו את מבצע ההצלה הזה.
הגיבורה המרכזית בפרשה הינה חברה קטנה בשם "סנטר רוק", שהקים בשנת 1998 יזם צעיר בן 26 המעסיקה כיום כ-70 עובדים והממוקמת בפנסילבניה. מייסד החברה, ברנדון פישר, פיתח מקדח פנאומטי מיוחד המשלב יכולות של מקדח ושל פטיש אוויר. ציוד זה איפשר לחדור לשכבות הסלע במהירות שיא. "סנטר רוק" הצליחה להפעיל את טכנולוגית הקידוח המתקדמת שלה ולפרוץ את הדרך, במה שכונה לעיתים על-ידי התקשורת כ"תוכנית B". מהירות הקידוח הביאה לפריצת הדרך אל הכורים כבר בחודש אוקטובר בניגוד לתחזיות שהקידוח יימשך עד לסוף חודש דצמבר. מנכ"ל "סנטר רוק" פישר שהה באתר החילוץ והינחה את העבודה. המקדח שבו השתמשו שילב ארבעה פטישי אוויר במקום פטיש אחד המצוי במקדחים הפשוטים יותר.
ביום שבו נפרץ פיר החילוץ אל הכורים, אמר ברנדון לתקשורת: "לא הייתה לנו כל דרך לדעת כמה זמן יימשך התהליך, אך ההתקדמות הייתה מצויינת - חודשים לפני היעד הצפוי להגעה לכורים. קדחנו בסלע קשה במיוחד ופריצת הדרך היום הינה אבן דרך משמעותית בתהליך חילוצם של הכורים אל פני האדמה".
טכנולוגיה זאת גם שימשה לקידוח הראשוני שיצר את הקשר הראשון עם הכורים 17 יום לאחר לכידתם ואיפשר איוורור והעברת משלוחים של מזון, תרופות, מכתבים ומערכות תקשורת ווידאו, וכך יכלו הכורים הלכודים לעמוד בקשר עם משפחותיהם.
החברות היזמיות שנטלו חלק בפעולת החילוץ הן הגיבורות הנעלמות של הסיפור. "סנטר רוק" הייתה החברה שאיפשרה את חילוצם המהיר של הכורים. המקדח המתקדם של "סנטר רוק" הורכב על גבי פלטפורמת קידוח מתקדמת של חברה קטנה נוספת מפנסילבניה, "שרם", וקווי התקשורת המתקדמים והטלפונים סופקו על-ידי
סמסונג הקוריאנית.
ייתכן כי חברת "קופרון" היא הגיבורה האחראית לבריאותם התקינה של הכורים, למרות שהייתם הארוכה בחלל חם ולח במעבה האדמה. חברת קופרון הינה חברת הזנק בעלת קשר ישראלי, שהוקמה בשנת 2000 על-ידי ג'ף גבאי. גבאי, מתכנן בדים במקצועו, הקים את החברה בהשקעה של כמה מיליוני דולרים שגייס ממשקיעים פרטיים. הפיתוח של קופרון הינו שילוב של סיבי נחושת במוצרי טקסטיל, באופן המונע התפתחות וירוסים, חיידקים ובקטריות. גבאי פיתח במשך 6 שנים את המוצר במעבדה פרטית בטרם הוקמה החברה. באתר החברה מסופר כי אחד המוצרים הראשונים שסופקו לכורים הצ'יליאנים הלכודים היה גרביים מיוחדים שמנעו התפתחות זיהומים ושמרו על בריאותם.
במאמר שהיווה קול קורא בודד בין אלפי הכתבות והמאמרים, העביר בעל הטור דניאל הננינגר מה"
וול סטריט ג'ורנל" את המסר כי "הקפיטליזם הוא שהציל את הכורים". זאת, בניגוד לאמצעי התקשורת שהעדיפו הבאת סיפורים רגשניים בליווי סיקור רציף של הפוליטיקאים והחדרת האמונה שהמדינה היא הישות הכל יכולה שנחלצה לעזור ולהציל, זאת לצד התביעה להגברת רגולציה לשם מניעת הישנותם של אסונות כאלו.
כך למעשה הדירו מן התמונה הפוליטיקאים והביורוקרטים את הגיבורים האמיתיים - את אנשי העסקים, את היצרנים ואת היזמים של השוק החופשי - שבמאבקם המתמיד לשכלול מוצריהם הובילו לכך שתאונה, שהייתה מסתיימת במוות ודאי לפני שנים לא רבות, הפכה למבצע הצלה מזהיר. התוצאה השלילית של הסיקור העקום ושל הפרשנויות אודות פרשת החילוץ יקדמו ככל הנראה מכבש לחצים ביורוקרטי אשר יערים מחסומים בפני היזמות והשוק הפרטי ואשר יגביל את יכולת הפעולה של אותם גיבורי החילוץ האמיתיים. וכך, בניגוד למוטו של "סנטר רוק" המכריז: "לקדוח מהר יותר, לפעול חזק יותר ולעבוד חכם יותר", כנראה נקבל את הגירסה הביורוקרטית שלו: "לקדוח לאט יותר, חלש יותר וטיפשי יותר".
