להתמודד חד-צדדית עם הבעיות של ערביי ישראל

ערביי ישראל אינם מיעוט לאומי אלא מיעוט דתי החסר ערכים חברתיים מודרנים ונגוע בקודים גבריים-דתיים ארכאים שעיקרם: חוקים לא רלוונטים, עונשים אכזריים, נקמנות ורצחנות; ומה שקורה כיום בלוד קורה לפרקים כמעט בכל ישוב ערבי בארץ.

כדי להתמודד עם מצב זה, ולהביא לקידמה, דרוש במגזר הערבי גיבוש חברתי פנימי חילוני, יחד עם פריקת עול האימאמים. דבר זה קשה, כי המצב הנוכחי נתמך על-ידי המנהיגות הקיימת ברחוב הערבי, ח"כים ואימאמים אשר בשנאתם למדינה מעודדים מצב של הרגשת כעס וקיפוח של התושבים ביישובי המגזר.

ממשלת ישראל יכולה וחייבת לפעול ולעזור לתיקון המצב באופן חד-צדדי, מבלי לשתף את המנהיגות הערבית הקיימת - זו המורכבת בעיקר ממספר חברי-כנסת אינטרסנטים (ששכחו שהם צריכים לייצג את בוחריהם ואינם מוכנים ורוצים להתמודד עם הבעיות הפנימיות במגזר שלהם), אלו נושאים מבטם בעיקר לפוליטיקה אזורית בכלל ולנושא הפלשתיני בפרט.

הממשלה יכולה וחייבת לחדש את החובה להתייצב לשירות לאומי בקרב בוגרי התיכון הערביים, מבלי שהיא חייבת ליצור חוקים מיוחדים, וגם אין עליה להוציא כספים רבים. עליה פשוט לגייס סלקטיבית נוער ערבי לשירות לאומי, שירות שיתבצע ביישובים הערביים בלבד.

כיום מבוצע שירות לאומי במגזר הערבי, ובהצלחה רבה, על-ידי בנות ערביות בעיקר (92% מתוך כ-1,500 משרתים), המופעלות במוסדות חינוך, במערכות בריאות, רווחה וחברה, בהדרכה לזהירות בדרכים, ובפיתוח טכנולוגי ממוחשב ביישובי המגזר שלהן. ההצלחה פה מתבטאת בכך שגיוס הבנות גדל פי שישה בתוך חמש שנים!

אבל למה לא הצעירים? כל פעם שמועלה בכנסת נושא שירות לאומי לצעירים ערביים, נזעקים חברי-הכנסת הערבים והאימאמים במסגדים בזעקות שבר, אפילו יותר מהרבנים החרדים לגבי בני ישיבות. מדוע? מה קרה? מה גרוע בגיוס לשירות לאומי?

התשובה לדעתי ברורה: לא רק השנאה למדינה ולרווחתה בגרונם, אלא בעיקר החשש שהנוער שיגויס לשירות לאומי ינותק ממערכת ההשמצות וההסתה שלהם; שהדבר אולי ייטיב את המצב ביישובי המגזר הערבי, וזה לא טוב לתעמולה השקרית שלהם הנשענת על עוני, הרגשת קיפוח ובורות.

לפיכך, על הממשלה להורות מיידית על גיוס של נוער ערבי אחרי תיכון לשירות לאומי. נוער זה יוכן להתמודד עם הבעיות במגזר שלו. הוא יעבור קורסים בניהול קהילתי, ביצירת חוגי נוער וספורט, בסיוע למערכות החינוך, למערכות ההגיינה, הרפואה והסעד, ואפילו יאומן לבצע תפקידי שיטור וביטחון שוטף בקהילותיו. ניתן אפילו להעביר קורסים בנושאי שיפוץ ובינוי, ולאפשר להם לשפר תנאי חיים של עניים ביישוביהם.

הפתרון הפשוט הזה מוצע לביצוע מיידי, משום שאינו מחייב חקיקה מיוחדת וכבר קיים מנגנון שלדי לנושא. התקציבים שיידרשו הם פחות מעשרות המיליונים (כפי שהובטחו לעיר לוד...). נזכור שרק השבוע אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו שעלינו להתגבר על הקיצוניות האיסלאמית - זוהי הדרך היחידה כרגע.