|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
54 שנים לטבח בכפר קאסם (ב')
|
אין סליחה ומחילה למה שבוצע תחת שמש זורחת, פרדס פורח, שדה מוריק ושוחט ששחט בני-אדם עת לבש מדי צבא של מדינת ישראל
|
54 שנים לטבח בכפר קאסם (א')
|
|
איתן קלינסקי
|
|
אומנם חלפו להן השנים, אך את תעודת העניות שניתנה אז לממשלת ישראל אי-אפשר לשכוח * קנס של גרוש אחד וכליאה למספר חודשים היו העונשים לטובחים ב-47 אזרחי מדינת ישראל
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
ב-29.10.1956, בשעות הצהריים, כמה שעות לפני שפרצה המלחמה, כינס רב סרן שמואל מלינקי, מפקד גדוד במשמר הגבול, את קציניו לקבוצת פקודות. שמואל מלינקי הבהיר לקציניו, שמרגע זה הגדוד מסופח לחטיבה בפיקודו של אלוף משנה יששכר שדמי. המשימה המוטלת על החטיבה, בה משתלב הגדוד, היא הטלת עוצר בשמונה כפרים במשולש, כי עומדת לפרוץ מלחמה.
אולי רבים אינם יודעים שבאותם ימים האוכלוסיה הערבית בישראל הייתה נתונה תחת ממשל צבאי. וממשל צבאי פירושו אין נכנס ואין יוצא מהיישוב ללא רישיון. יש עוצר משעה תשע בערב עד שש בבוקר. בדיון בקבוצת הפקודות הורחב העוצר לצו מיוחד, לפיו "החל מהשעה חמש אחר-הצהריים אסור לאנשים לשהות מחוץ לבתים. דקה אחת אחרי חמש יש לירות כדי להרוג בכל מי שיימצא מחוץ לביתו בזמן העוצר".
מסתבר, שבקבוצת הפקודות ישבו קצינים ששאלו שאלות. השאלות היו במקומן, אבל התשובות הן כתם על המערכת הצבאית שלנו. אינני יכול לעכל איך בשפה העברית הצטרפו אותיות עבריות למילים, ומילים עבריות הצטרפו לכלל משפט בשפה העברית המתיר לרצוח נשים וילדים.
לשאלת מפקד מחלקה, סגן אריה מנשס - "מה עם החוזרים מהעבודה שלא יודעים על העוצר, הם יצאו לעבודה, כאשר בידיהם רישיונות יציאה מהמושל הצבאי?" תשובת רב סרן שמואל מלינקי היתה: "אללה ירחמום". סגן אריה מנשס חזר ושאל: "מה בקשר לנשים וילדים?" ורב סרן שמואל מלינקי ענה: "בלי סנטימנטים, העוצר חל על כולם". סגן יהודה פרנקנטל שאל: "מה לעשות עם הנפגעים?" והתשובה שקיבל היתה: "אין לטפל בהם".
ממצאי הדיון הזה עמדו בפני השופטים, שגזרו את דינו של רב סרן שמואל מלינקי ל-17 שנות מאסר. רק שר המשפטים מיהר להמליץ על חנינה, ונשיא המדינה כעבור כמה חודשים חנן וסלח. אך נראה לי שהשפה העברית לא תוכל לסלוח שאותיות עבריות חברו למילים שנתנו הוראה לרצוח נשים וילדים, לרצוח 47 פועלות ופועלים, שחזרו מהעבודה בשדות, אליה יצאו כשבידי כל אחד רישיון יציאה מהממשל הצבאי. רב סרן מלינקי ידע, שבשדות לא ניתן היה לשמוע על פקודת העוצר, שהוקדם לשעה חמש, ובכל אופן התעקש שהפקודה תהיה ברורה: לירות בכל אחד שחוזר מהשדות.
סגן אריה מנשס קיבל על עצמו אחריות לביצוע העוצר בטירה. סגן בנימין קול פיקד על ג'לג'וליה, סגן פרנקנטל על טייבה, קלנסווה, ביר א-סיכה ואיבטן. אל כל הכפרים האלו הגיעו פועלות ופועלים מהשדות ומיישובי הסביבה אחרי השעה חמש. הקצינים הבינו, שמדובר באנשים שלא יכלו לשמוע על תחילת העוצר בשעה חמש. לכן כל מי שהגיע ליישובים אלו אחרי השעה חמש הותר לו להגיע לביתו. הקצינים שמעו את הפקודה שדגל שחור מתנופף עליה, אבל הם קיפלו את הדגל השחור.
בכפר קאסם נכח אישית רב סרן שמואל מלינקי ותחתיו מפקד הפלוגה סגן גבריאל דהאן. כמה דקות אחרי השעה חמש, הגיעו משאיות עם פועלות ופועלים שעבדו בשדות שמחוץ לכפר. שמואל מלינקי וגבריאל דגן נתנו את ההוראה להוריד את האנשים מהמשאיות, ביניהם נשים וילדים. הם לא הסתפקו בנתינת הפקודה לירות. הם היו בין היורים. כל האירוע הכואב שקשה לקבלו מתרחש שנים מעטות אחרי שביבשת אחרת הורדו יהודים מקרונות וניתנה הוראה להורגם.
לזכותו של בית המשפט הצבאי ייאמר שהוא פסק 17-15 שנות מאסר לאותם שני הקצינים. יש מי שיאמר שבית המשפט הקל עם הנאשמים. לי קשה להשלים עם כך שנמצאו בשפה העברית מילים, שחוברו לכלל משפט המגלה הבנה וסליחה. המילים העבריות המביעות סליחה התנסחו על-ידי שר משפטים ואושרו על-ידי נשיא המדינה במכתב חנינה, המשחרר את כל המעורבים אחרי מספר חודשים. חנינה שפירושה סליחה.
אין סליחה ואין מחילה למה שבוצע תחת שמש זורחת, פרדס פורח, שדה מוריק ושוחט ששחט עת לבש מדי צבא של מדינת ישראל - שחט 47 אזרחי המדינה, תושבי כפר קאסם ביום 29.10.1956. אין סליחה ואין הבנה לכך שהמח"ט, אלוף משנה יששכר שדמי, נקנס ב"קנס גבוה במיוחד" שמסתכם אך ורק בגרוש אחד. במערכת הממשל היה מי שהבין שאפשר לסלוח לטבח על-ידי הילולת סולחה של זלילת כבשים ותרנגולות. על הסולחה הכפויה והמבישה ברשימה הבאה.
|
| תאריך:
|
28/10/2010
|
|
|
עודכן:
|
28/10/2010
|
|
איתן קלינסקי
|
|
54 שנים לטבח בכפר קאסם (ב')
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
איש עצוב
|
28/10/10 17:19
|
|
|
|
|
|
ראס-פוטין בן מדב
|
28/10/10 21:59
|
|
|
|
|
|
איש עצוב
|
29/10/10 08:56
|
|
|
|
2
|
|
חיים נחמן ביאליק
|
28/10/10 17:25
|
|
|
|
|
|
ראס-פוטין בן מדבי
|
28/10/10 22:05
|
|
|
|
3
|
|
אלישמע
|
28/10/10 17:41
|
|
|
|
|
|
יהודי ישראלי
|
28/10/10 18:40
|
|
|
|
|
|
אלישמע
|
28/10/10 19:55
|
|
|
|
|
|
מורה נבוכים
|
28/10/10 21:48
|
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
|
28/10/10 22:43
|
|
|
|
|
|
מטאטא
|
29/10/10 11:22
|
|
|
|
|
|
איש עצוב
|
29/10/10 17:10
|
|
|
|
4
|
|
דן ה
|
28/10/10 18:02
|
|
|
|
|
|
בן דוגית
|
28/10/10 18:36
|
|
|
|
|
|
יהודי ישראלי
|
28/10/10 19:42
|
|
|
|
|
|
דן יעקובי
|
28/10/10 18:53
|
|
|
|
5
|
|
יהודי ישראלי
|
28/10/10 19:08
|
|
|
|
6
|
|
יוא"ב
|
28/10/10 21:59
|
|
|
|
7
|
|
רפאל1
|
29/10/10 06:08
|
|
|
|
8
|
|
אבקסיס
|
29/10/10 08:27
|
|
|
|
9
|
|
חד צדדיות
|
29/10/10 08:53
|
|
|
|
10
|
|
איש עצוב
|
29/10/10 08:55
|
|
|
|
|
|
ניררררררררר
|
29/10/10 10:40
|
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
|
29/10/10 13:52
|
|
|
|
|
|
איש עצוב
|
29/10/10 14:01
|
|
|
|
|
|
מורה נבוכים
|
29/10/10 14:52
|
|
|
|
11
|
|
אורנה רב-הון
|
29/10/10 09:11
|
|
|
|
|
|
איש עצוב
|
29/10/10 09:20
|
|
|
|
|
|
אלישמע
|
29/10/10 10:09
|
|
|
|
|
|
ואולי לא
|
29/10/10 10:53
|
|
|
|
|
|
אורנה רב-הון
|
29/10/10 21:23
|
|
|
|
|
|
אלישמע
|
30/10/10 11:29
|
|
|
|
|
|
משה, עורך-דין
|
30/10/10 02:09
|
|
|
|
12
|
|
משה, עורך-דין
|
29/10/10 12:04
|
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
|
29/10/10 14:10
|
|
|
|
|
|
משה, עורך-דין
|
29/10/10 16:21
|
|
|
|
|
|
איש עצוב
|
29/10/10 17:21
|
|
|
|
13
|
|
ציניות ושמה איתן
|
29/10/10 14:20
|
|
|
|
14
|
|
ניצן אביב
|
29/10/10 21:44
|
|
|
|
|
|
איש עצוב
|
30/10/10 05:25
|
|
|
|
15
|
|
א ש ליאור
|
30/10/10 09:58
|
|
|
|
16
|
|
אלישמע
|
30/10/10 11:35
|
|
|
|
|
|
מיהודי
|
31/10/10 11:28
|
|
|
|
|
|
תגובה ליהודי
|
31/10/10 13:32
|
|
|
|
|
|
אלישמע
|
31/10/10 15:06
|
|
|
|
17
|
|
כהן-לוי אברהם
|
31/10/10 10:34
|
|
|
|
|
|
גם אני מצטרף
|
31/10/10 17:00
|
|
נושא הגיור יקר בעיניי, ומכיוון ש'נפל דבר בישראל' בימים אלו בסוגייה זו, אני נדרש לנושא. אקדים ואומר, ידיעותיי ב'פרשה' מבוססות אומנם על התקשורת, אבל הן מבוססות... ובכן, לפני ימים אחדים החליטה מועצת הרבנות הראשית לישראל "למנות ועדת בדיקה, אשר תבחן את הליכי ההכשרה והגיור הן במערך הגיור הממלכתי האזרחי והן במערך הגיור בצה"ל". בעיניי זו תהא 'ועדת קבורה' למפעל הגיור הממלכתי בישראל, על-פי התסריט דלהלן העוקב אחר גלגולי כדור השלג בפרשה זו שנסחף למגרש התקשורתי והח"כים הקולניים:
|
|
|
|
|
חברות היי-טק או חברות שהכנסותיהן נובעות מקניין רוחני (למשל, בתחום התרופות), נהנות מגמישות רבה בתחום תכנון המס, שלא קיימת אצל חברות שירותים או מפעלים יצרניים. הגמישות נובעת מכך שניתן בהינף קולמוס "להעביר" את הקניין הרוחני המייצר הכנסות לחברה במדינה בה נוהג משטר מס נוח.
|
|
|
|
|
אפשר לכתוב על גנבי המנדטים מקדימה המון דברים שליליים. שורות אלה עניינן, הזעם הקדוש שהביא את ח"כ רוני בר-און לעתור לבג"צ בגין התקציב הדו-שנתי. העתירה הזאת זיכתה אותו בכרטיסי כניסה לכל אולפני הטלוויזיה, אותם ניצל כדי להזהיר את הציבור מהתקציב הדו-שנתי שאינו אלא "פיגוע" (כך אמר בכנסת, 25.10.10) בדמוקרטיה. גנב הדעת והמנדט חרד לדמוקרטיה. בלעתי גלולה נגד גועל, והלכתי לארכיון.
|
|
|
|
|
הרבה שנים נדרשו לשמאל להבין ולהודות כי הבועה השקרית שיצר השמאל אחרי רצח רבין - האידיאליזציה של האיש, עבודת האלילים שבנו סביבו - היא שקר גס שאינו תורם למטרה שבגינה נוצרה יש מאין, אלא מזיקה. כן, זה לקח 15 שנה עד שמישהו מהחבורה יכתוב את זה שחור על גבי לבן במאמר מערכת בוואלה!, שכותרתו "במותו ציווה רבין לשמאל את הבכיינות", מאמר שנכתב על-ידי אודי הירש. והנה רק כמה ציטטות נבחרות מתוכו, המלמדות על הכיוון והאווירה:
|
|
|
|
|
יש לי "ידיד", עורך-דין בהשכלתו, שרוב הציבור כלל אינו יודע מיהו, אף ששמו מככב בתקשורת לעתים מזומנות, והוא ממלא תפקיד בכיר במשרד ממשלתי חשוב המופקד על התחום הנוגע לחייו, לקיומו הפיזי ואולי אף לבריאותו של כל אחד מאזרחי ישראל. ה"ידיד" הזה נושא על כתפיו תואר רב-רושם של סמנכ"ל או אפילו ראש אגף שאמור לפקח על טיב השירותים שכולנו צריכים לקבל במימונה של המדינה.
|
|
|
|
|
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
