לא טוב לאמריקנים

כצפוי, הובס ברק אובמה בבחירות - למרות שלכאורה שמו לא הופיע באף אחת מהקלפיות בארצות-הברית. בחירות-המשנה הן מאז ומתמיד ביטוי לדמוקרטיה האמריקנית במיטבה. העם משתתף בתהליך גם באמצעות הצבעה מתמדת. לכן, נבחרים כל הצירים בבית הנבחרים (ה"קונגרס") ושליש מחברי הסנאט כל שנתיים. בחירות-המשנה הן מבחן של אמון בנשיא. לרוב, הן מבחן קשה, אך חשוב.

כצפוי, האמריקנים הביעו אי-אמון בנשיא אובמה, שהפיח בהם תקוות-שווא לשינוי, והסתפק בהנעה מהירה של שפתיו, בבזבוז הון-עתק של כספי משלם המיסים ובזכייה בפרס נובל לשלום על לא עוול בכפו.

יחסית, קיבל הנשיא אובמה מכה לא חזקה מהבוחר - סימן מעודד לקראת הבחירות לנשיאות בעוד שנתיים. אובמה הולך, כצפוי, להיות ממשיכו של הנשיא ההזוי ג'ימי קרטר - תקווה אבודה, שהתבררה די מהר כ"לימון" (מוצר פגום, בסלנג האמריקני).

כתבתי כצפוי, כיוון שבניגוד לכל המתפעמים מהנשיא הנבחר, הבעתי כבר עם בחירתו ספק ביכולתו של חוסיין ברק אובמה להנהיג את ארצות-הברית. אחרי שנתיים, התברר כי צדקתי. הנשיא אובמה הוא כישלון מהדהד, שלא היה כמותו בתולדות הנשיאות באמריקה, אך הוא גם נשיא רע, שפועל נגד האינטרסים של ארצו, מחלישה, ומשרת את אויבי ארצו ואת אויבי האנושות ברעיונות ההבל שלו ושל צוותו.

יותר מכל, הנשיא אובמה מנהיג ממשל אנטי-ישראלי בוטה - למרות דברי ההבל של פרשנים ישראלים מאז הסתמן כמועמד מוביל במירוץ לנשיאות. הקשבתי בעניין רב לדברים ההזויים של הלל שנקר, סגן יו"ר המפלגה הדמוקרטית בישראל (למרות החיוכים - יש דבר כזה!), בראיון עם יעקב אחימאיר ברשת ב' של קול ישראל. כמו מנהיגו, מנותק שנקר מהמציאות, ואינו רואה את הכישלונות האדירים של הנשיא המכהן. עיניים לו ולא יראה, אוזניים לו ולא ישמע. בניתוקו מהמציאות די מזכיר שנקר את ה"שרופים" בשמאלני ישראל...