בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
|
|
|
קיבוץ שפיים בימים שיתופיים יותר, 1.4.1971 [צילום: משה מילנר/לע"מ]
|
|
|
|
|
האם הסוציאליזם מתחסל, או רק עובר תקופת שפל? ● מה המסקנות שהוא צריך להפיק מהצלחותיו ומכישלונותיו. ואיפה הקיבוץ בכל אלה?
בשעה שהקיבוץ הולך ונמוג אל נבכי ההיסטוריה, מצאו לנכון מנהיגי התהליך לחגוג מאה שנים להיווסדו! תפקיד חשוב היה לקיבוץ בתהליך כיבוש ויישוב הארץ בידי התנועה הציונית, אך לא בזה ייחודו. קדמו לו המושבות של העלייה הראשונה, וחלק לא פחות חשוב נטלו המושבים והעיירות. לקיבוץ היה תפקיד נוסף, שדווקא הוא הפך אותו לחשוב עבור האנושות כולה: חלקו המיוחד בתנועה הסוציאליסטית העולמית. אגב, משום מה שכחו את המושבים בעניין - בתחילת דרכם הם הביאו צורה חשובה של שוויון, עם שמירת הפרטיות של היחיד והמשפחה. בעקבות המהפכה התעשייתית היגרו מיליוני בני-אדם מהכפר אל העיר, בחיפוש עבודה. לעובדים ניתנו משכורות רעב, נכפו עליהם תנאי עבודה מחפירים, והמובטלים פשוט רעבו ללחם. נוצר מצב שהיה גרוע אפילו מהעבדות ומהפיאודליזם. בשתי השיטות הנוראיות האלה, היה איזשהו ביטחון קיומי למעמד הנחות, שנבע מהאינטרס של המעמדות העליונים בעבודתם. בקפיטליזם, כאשר ההיצע היה גדול מהביקוש, לא היה שום ביטחון קיומי למובטלים ולפועלים, ותמיד אפשר היה להחליפם. זה היה הזמן שבו הסוציאליזם הפך לרלוונטי. ואכן, התנועה הסוציאליסטית החלה לצבור כוח במאבקים על זכויות הפועלים. אני רואה שתי דרכים שונות במגוון הגישות הסוציאליסטיות: האחת גורסת שהקפיטליזם היא שיטה רעה, ויש לבטלה ולהחליפה. השנייה גורסת שיש להיאבק בתוך השיטה הקפיטליסטית, לשינויה. דרך מהפכנית מול דרך אבולוציונית. הקומוניסטים תפסו את השלטון במהפכות שביצעו במספר ארצות, והחלו לכפות שינויים תוך יצירת משטרי אימים. ככל שנחשפו מעשיהם, עלתה השאלה האם האלטרנטיבה אינה גרועה מהמשטר שאותו היא מחליפה. לעומתם, הסוציאליסטים הצליחו, במאבקים מרים, לשפר את מצבם של הפועלים, ויצרו את מדינת הרווחה. הקיבוץ שייך לזרם המהפכני בסוציאליזם. אך במקום לתפוס את השלטון ולכפות את ערכיו על כל האזרחים, ביצע הקיבוץ מהפכה וולונטרית. רק מי שבחר בדרך חיים זאת - נטל בה חלק. ואכן, בישראל יש יותר בני אדם שהיו בקיבוץ ועזבוהו, מאלה החיים בו. הקיבוץ ניסה ליצור חברה שוויונית ללא מעמדות. הרעיון היה שהקיבוצניקים יהיו בעלי המקום ועובדיו. את החזון של שוויון ערך האדם אפשר להשיג רק בחברה שבה מתקיים שוויון ערך העבודה. חיים של שיתוף ושוויון דורשים מאבק תמידי עם הצדדים העכורים שבטבע האדם. לא תמיד הצלחנו והרבה התפשרנו, אבל עם כל החולשות והכישלונות יצרנו את החיים השוויוניים ביותר שהיו בחברה האנושית! אינני מכיר הסבר אחד שיכולים לתת לחדלונו של הקיבוץ. חידלון זה מתרחש בתקופה היסטורית של חדלונה של כל התנועה הסוציאליסטית. ברית המועצות התפרקה, וכך כל גרורותיה. סין כבר מזמן נטשה את הדרך הקומוניסטית. הסוציאל-דמוקרטיה המערבית חדלה להיאבק על ערכיה, ובמקרים רבים דווקא ממשלות סוציאל-דמוקרטיות עוסקות בפירוק מדינת הרווחה. אפשר לומר שכל תנועה אידיאולוגית שואפת לביטול הצורך בקיומה: כאשר תתקבל דרכה על כולם, לא יהיה עוד צורך בקיומה. האם זאת הסיבה? ואיך זה שלא צמחה תנועה סוציאליסטית חזקה במדינות העולם השלישי, העוברות תהליך תיעוש מזורז? האם ההבדל הדתי נותן הסבר? ואולי יש מתאם בין עליית רמת החיים לבין היחלשות האידיאולוגיות? ראיתי את זה בקיבוץ שלי, בשפיים: ככל שעלתה רמת החיים, עברנו מדגש על היחד לדגש על הפרט. ואולי הגלובליזציה עשתה את השינוי, כאשר בעלי ההון יכולים להעביר את מפעליהם לארצות שבהן ישלמו פחות לפועלים. השאלה הגדולה, אחרי-הכל, היא, אם הסוציאליזם מתחסל, או רק עובר תקופה של שפל. ואם כך, מה המסקנות שהוא צריך להפיק מהצלחותיו ומכישלונותיו. ואיפה הקיבוץ בכל אלה?
|
תאריך:
|
07/11/2010
|
|
|
עודכן:
|
07/11/2010
|
|
עמוס גבירץ
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
re4
|
7/11/10 22:40
|
|
בצפת התרחשו לאחרונה אירועים מפחידים ומעוררי דאגה. דמות המתיימרת לדבר בשם היהדות, דמות המתיימרת להיות בעלת סמכות רוחנית, יצאה בפומבי בקול קורא האוסר על השכרת דירות לערבים. מדובר בסטודנטים ערבים הלומדים במכללת צפת. לצד קריאות אלו, דווח בעיתונות שסטודנטים ערבים המתגוררים בעיר, או השוהים בה לצורך לימודים, הותקפו בידי בני נוער או צעירים. יש שיאמרו שצעירים אלו הם בגדר "עשבים שוטים", ויש שיראו את החשכה המתקרבת בקצה המנהרה. דבר אחד ברור - עשב שוטה, או שדה של עשבים שאינם שוטים, לא צצים מעצמם. משפטית, אולי יהיה זה קשה להוכיח, אבל קיים קשר, לפחות במתן הלגיטימציה, בין ההסתה האוסרת להשכיר דירות ל"אחרים", לבין תקיפה והטרדה פיזית בידי צעירים שאינם - אני מקווה - מייצגים את צעירי צפת והאזור.
|
|
|
"חצי-חצי", ענה ראש-הממשלה המנוח לוי אשכול, כשנשאל אם הוא רוצה קפה או תה. בדיחה זו באה לתאר את הססנותו ערב מלחמת ששת-הימים (אגב, השבוע פורסמו מסמכים סודיים מאז, שהראו את אשכול באור שונה לגמרי). הציבור האמריקני דומה עכשיו לאיש שבבדיחה. הוא שלח לוושינגטון נציגות נכבדה של "מסיבת התה", אך שותי-הקפה בבית הלבן נשארו בשלטון. צמרת ישראל ופרשניה לא ידעו איך להתייחס לתוצאה זו של הבחירות. זה טוב ליהודים או רע ליהודים?
|
|
|
נחשו מי ראש הממשלה שאמר את המשפט הבא: "הערבים אינם חפצים בקיומנו על אדמת ישראל. אנחנו נטע זר ולא רצוי, אין טעם לדבר על גבולות כאלה או אחרים, אין הם מקבלים אותנו בכל מסגרת של גבול מוצע". ובכן, מי הוא ראש הממשלה שהעז לומר ולנתח את המצב באזורנו בראייה כה חדה? מנחם בגין ז"ל, יצחק רבין ז"ל, יצחק שמיר, בנימין נתניהו, שמעון פרס? רבותיי, את הדברים אמר ראש ממשלת ישראל דאז יצחק רבין ז"ל, ב-1976, בקדנציה הראשונה שלו, בנאום בפני הקונגרס האמריקני. ואם מישהו מהציבור חושב שמשהו השתנה מאז - הוא תמים וחולמני.
|
|
|
בימים האחרונים נחשפתי לידיעות שונות שעסקו בהריסת קולנוע תל אביב, שהחזירו אותי יותר מחמישים שנים לאחור. משהו כמו "רגע של נוסטלגיה". נולדתי וגדלתי בסמוך לקולנוע, ברחוב לוריא, פינת אהרונוביץ. כילד קטן התלוויתי לאחי המנוח למדורות ל"ג בעומר, שהחבר'ה בשכונה הדליקו במגרש הגדול, להבדיל מזה הקטן יותר שהיה היכן שנמצא היום חניון הכיכר. את "הקרטושקה" (תפוח האדמה השרוף) הראשונה בחיי טעמתי ונכוויתי בכל הפה כמו כל ילד שם, במגרש טרום קולנוע תל אביב. שם גם הגן עלי אחי הבכור בפעם הראשונה מול "גדולים" והדביק גחל לוחש לעכוזו של אחד שניסה להציק לי ליד המדורה. שם, כילד, עקבתי אחרי בניית הקולנוע. "כאן יוקם קולנוע פוקס" - נכתב בשילוטים הראשונים בשנת 1956. מחשב לא היה, פייסבוק טרם הומצא ואפילו טלפון לא היה.
|
|
|
"פרשת תולדות" מהווה עבורנו תמרור דרך. זו פרשה המלמדת אותנו שהדרך אל המנוחה והנחלה של עם ישראל בארץ ישראל עוברת דרך פיוס. פיוס הכולל ויתור. פיוס החובק בחובו הכרה שעשית עוול. ההכרה בעוול היא נדבך חשוב ביצירת הפיוס.
|
|
|
|