הריון, חופשת לידה וחזרה לעבודה

בכל שנה יולדות בישראל כ-130 אלף נשים. קרוב למחצית מהן, כ-70,000 הן נשים השייכות לכוח העבודה, היוצאות לחופשת לידה מעבודתן.

עבור נשים, פרק הזמן של ההריון והלידה הינם תקופה גדושת רגשות: מעבר לשיגרת חיי העבודה והעיסוקים במשק הבית, הן נאלצות להתמודד לעיתים גם עם חוסר ודאות לגבי עתיד משרתן לאחר חופשת הלידה.

עבור חלק מהמעסיקים, הריונות וחופשות לידה, נתפסים כגורם המפר את שגרת העבודה השוטפת. מעסיקים מצויים לא אחת, במצב של חוסר ודאות לגבי משך היעדרות העובדות מעבודתן, שכן תקופת ההריון מאופיינת לעיתים בהיעדרויות בלתי סדירות, כך גם חופשת הלידה הנמשכת על-פי החוק רק 12 שבועות, אך בתנאים מסויימים, היא ניתנת להארכה כחופשה ללא תשלום, עד לתקופה של שנה תוך הבטחת זכות העובדת לשוב למקום העבודה.

ניתן לשער כי חוסר הוודאות לגבי תקופות היעדרויות אלו, משפיע על מערך קבלת ההחלטות בדבר העסקת נשים וקידומן במקום העבודה.

בהקשר זה נשאלות השאלות הבאות:

-האם חששם של המעסיקים אכן מוצדק:
-האם נשים אמנם מחסירות ימי עבודה כה רבים במהלך ההריון-מהו משך חופשת הלידה בפועל, שנשים בישראל נוטלות?
-כיצד משתלבות נשים בעבודה לאחר חופשת הלידה והאם ישנו קשר בין משך חופשת הלידה לאופי התפקיד שהעובדת חוזרת למלא לאחר חופשת הלידה, והאם יש צורך לעכב קידומן של נשים בגלל חששות המעסיקים?

התשובות לחלק מהשאלות שהועלו מוצגות בהמשך, ומתבססות על ממצאי סקר של הרשות לתכנון כ"א שנערך בשנת 2000.

היקף ומשך היעדרות נשים עובדות בעת הריון:

יש לציין, כי על-פי הסקר, שני שליש מהנשים כלל לא נעדרו מהעבודה ולו ליום אחד בכל משך ההריון.

מתוך הנשים הנעדרות, יותר מרבע נעדרו לפרק זמן שאינו עולה על שבוע. מחציתן נעדרו פחות משבועיים בכל מהלך ההריון. ממוצע הכולל של משך ההיעדרויות בעת הריון, גבוה משמונה שבועות. יש לשער כי הממוצע הגבוה נובע ממשך ההיעדרות הארוך יחסית של יתר הנשים, כ-7% מהן נעדרו למעלה מתשעה עשר שבועות.

בדקנו האם ישנם הבדלים סוציו דמוגרפיים המאפיינים היעדרויות נשים העובדות בעת הריונן, בחתך של קבוצות - גיל, השכלה, מס' ילדים, ותק בארץ, מגזר ודת. מצאנו שלרוב אין הבדלים מהותיים בין הקבוצות, זאת למעט הבדלים בין דפוסי ההיעדרות של ותיקות הנוטות להעדר מהעבודה בעת הריון יותר מאשר עולות.

ניתן להסביר ממצא זה, בחששן של העולות לאבד את מקום עבודתן ולפיכך הן משתדלות להחסיר פחות ימי עבודה, ככל הניתן.

לגבי הפגיעה בקידומן התעסוקתי של נשים הרות בשל היעדרויות
ראוי לציין כי אין בחוק סעיף המגן על קידום נשים במקום העבודה, כאשר הן בהריון או במהלך חופשת הלידה. יתרה מזאת, קיימת נטייה בקרב נשים לדחות הקמת משפחה והולדת ילדים מחשש לקידומן, תנאי העסקתן וכו'.

הנתונים מצביעים לרוב על מגמה שבה, ככל שמספר ההיעדרויות גדל, כך גם עלה הסיכוי לפגיעה בקידום האישה במקום העבודה. ניתן לשער כי ההסבר למגמה זו נעוץ בשיקולים הכלכליים שעושים מעסיקים, לפיהם הקניית הכשרה, שיפור תנאי העסקה, וקידום במעמד במקום העבודה, דורשים הקצאת משאבים נוספת שמבחינת המעסיק לא תהיה יעילה עבור עובדת המרבה להיעדר.

ביסוס נוסף להשערה זו ניתן למצוא בנתון לפיו, מעטות הנשים שהחסירו ימי עבודה רבים ודווחו כי לא נפגע כלל קידומן במקום העבודה.

ביחס לנשים משכילות, אלו נעדרו יותר מנשים בעלות 12 שנות לימוד, אך הפגיעה בקידומן קטנה מזו של המשכילות פחות - ההון האנושי ומיעוט התחליפים בשוק העבודה מהווים לכך הסבר.

חופשות לידה

בשנת 2001 יצאו כ-71,500 נשים לחופשת לידה.
חופשת הלידה הניתנת בישראל על0פי חוק היא שניים עשר שבועות.
בחופשת הלידה המעביד אינו משלם שכר ואולם בתנאים מסוימים זכאית העובדת לדמי לידה מהביטוח הלאומי.
הארכת חופשת הלידה ניתנת לאישה שעבדה לפחות שנתיים, והיא תחשב כחופשה ללא תשלום, החופשה לא תהיה ארוכה משנה.

השוואה בינלאומית מלמדת, כי מרבית המדינות מעניקות חופשת לידה בתשלום על-פי חוק. המדינות הנורדיות שייכות לקבוצת המדינות המעניקות חופשות לידה ארוכות, ישראל שייכת למדינות המעניקות חופשה קצרות, עם זאת בשל שיעור הפריון הגבוה ביחס למדינות מערביות, מנקודת ראות תקציבית הנטל הכולל הוא גדול.

באירופה נשים היוצאות לחופשת לידה מקבלות שכר בתחילה ובהמשך קצבה קבועה לטיפול בילד.

באוסטרליה ובבריטניה מעניקים חופשת לידה קצרה יחסית. בארה"ב חופשת הלידה נחשבת כחופשת מחלה.

משך חופשת הלידה של נשים בישראל

על-פי מימצאי סקר רתכ"א, מרבית הנשים - כ-90%, יצאו לחופשת לידה שנמשכה בממוצע כ-16 שבועות, לעומת חופשת הלידה הקבועה בחוק שהינה בת שניים עשר שבועות.

הבדלים סוציו דמוגרפיים-

ככל שגדול מספר ילדיה של האישה, כך פוחת ממוצע משך חופשת הלידה. כך לדוגמא, אמהות לשלושה או ליותר מארבעה ילדים האריכו את חופשת הלידה בפחות משלשה שבועות וזאת לעומת אמהות לילד אחד שהאריכו את חופשת הלידה ביותר מחמישה שבועות.

ההשתלבות בעבודה בתום חופשת הלידה-

חלק הארי של הנשים שיצאו לחופשת לידה, חזרו לעבוד בתפקיד שאותו מלאו לפני הלידה.

14.5% מהנשים השתלבו בתפקיד אחר, מתוכן לכשליש הוחלף התפקיד ביוזמת המעסיק. שינוי שמשמעותו לעיתים: מעבר לתפקיד פחות בכיר תוך פגיעה במעמד המקצועי של העובדת. נמצא עוד כי ככל שחופשת הלידה מתמשכת, קטן הסיכוי של העובדת לשוב לתפקידה הקודם, וגדל הסיכוי שלה לחזור לעבודה לתפקיד דומה לזה שעסקה בו טרם יציאתה לחופשת הלידה, או לתפקיד בכיר פחות.