חרדי הסובסידיות

כבר מזמן אין מסתפקים בהאשמת "המתנחלים" ו"הכיבוש" - יש להאשים גם את "החרדים" ה"טפילים".

התמקדות בתלונות על מתן תמיכות לתלמידי ישיבות מעוותת את ראיית הנושא. הדרך היחידה להבין מה ראוי ומה לא היא באמצעות מבט על התמונה המלאה של כלל המענקים הישירים והעקיפים.

אלא שהבעיה - לדבריהם של פקידי ממשלה, של מומחי תקציב ושל כלכלנים - היא שאיש לא חקר נושא קריטי זה. הסיבה היא, כי השאלה מי מקבל מה היא מאוד פוליטית. התמיכות באוניברסיטאות ובסטודנטים נחשבות "השקעה", היות שסטודנטים בסופו של דבר (זו התקווה) משתלבים בכוח העבודה. אך איש לא בדק אם לנושאים שלומדים הסטודנטים יש קשר כלשהו למקומות העבודה שהם מוצאים לאחר סיום לימודיהם. לקורסים רבים כמו מדעי המדינה, סוציולוגיה, היסטוריה, ספרות או פילוסופיה אין בדרך כלל שימושים מעשיים. אבל אם אלה בכל זאת נחשבים מרכיב חשוב בהשכלה, מדוע לא גם לימודי תלמוד? מדוע ללימודי פילוסופיה באוניברסיטה יש יותר לגיטימציה מלימודי פילוסופיה יהודית בישיבה?

אם קנה המידה לסיבסוד החינוך מבוסס על מה שייעשה בו, אין תלמידי ישיבות שונים מכל האחרים. האשמתם של תלמידי ישיבות בכך שאינם יצרניים, מתעלמת מכך שרבים מהם הופכים מורים, משרתים את הקהילה ובונים משפחות - מה שמהווה תרומה חיונית לדמוגרפיה שלנו כמדינה יהודית; אחרים ממשיכים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה והופכים לבעלי מקצוע פרודוקטיביים.

המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), שהיא מועדון אליטיסטי, תחלק בקרוב הקצבות בסכומים אדירים. האם סכומים אלה ייועדו לתמיכה במוסדות כושלים, לתוכניות אנטי-ציוניות ולמכונות תעמולה שמאלניות? האם תקבלנה המכללות את מה שבאמת מגיע להן? המל"ג מסרבת לשחרר את נתוני הקצבותיה לפני חלוקתן.

גם סובסידיות למגזרי אוכלוסיה וכלכלה אחרים נעדרות שקיפות. ייתכן כי חלוקת כספים לקיבוצים ולמושבים היא אכן מוצדקת כהשקעה בחקלאות, אך אין זה אומר שמענקים אלה אינם לעיתים קרובות בזבזניים.

מונופולים (כמו חברת החשמל), קרטלים (כמו בנקים) גם הם זוכים לסיבסוד עקיף על-ידי שליטה בשווקים ובמחירים, שבסופו של דבר משולמים על-ידי הצרכנים. למרות שמכוני מחקר וכלכלנים חקרו זאת, הכנסת ומשרדי הממשלה הרלוונטיים אינם ששים לפעול בעניין.
מדוע מקבלת רשות השידור סובסידיה של מיליארד ש"ח? מדוע מסבסד משרד הביטחון את גלי צה"ל? מדוע תיאטרון "הבימה" מקבל 20 מיליון שקל לשנה? או הקאמרי - 12 מיליון? מדוע שחקנים, אומנים ופרופסורים הקוראים להחרמת ישראל מסובסדים ומשפחותיהם של תלמידי ישיבות - לא?

ההסתדרות מסובסדת בעקיפין בצורות שונות של הסכמי שכר והסכמי פנסיה המחזקות את כוחה והשפעתה הפוליטית. האמנם עובד כלשהו ברשות הנמלים הישראלית אכן ראוי לשכר של 25,400 ש"ח? או ברשות הנמלים של חיפה - ל-23 אלף ש"ח ובאשדוד - ל-22,500 ש"ח?

בלי לבחון את כל מערך הסובסידיות - הישירות והעקיפות - לא ניתן להעריך האם המענקים לתלמידי הישיבות הם ראויים או לא. אלה מוחים נגד מענקים אלה אינם מתמקדים בבעיה האמיתית. אין זה אודות שוויוניות, אלא אודות אפליה, ניצול, ואי-שיוויון מערכתי.

אנשי האקדמיה יכולים לסייע להבנה ברורה יותר של הליקויים במערכות שלנו וכיצד לתקנם. הצבת החרדים כשעיר לעזאזל אינה יכולה לשמש תירוץ להיעדר מחקר אמיתי.