|
|
|
|
[צילום: סוכנות סאן]
|
|
|
השירות הבסיסי של סלקום קרס, מה שלא ימנע מהחברה הזו להמשיך ולגבות מכם קנס של אלפי שקלים אם תבקשו להתנתק ממנה. מה לא נאמר על החברה הזו (ואחיותיה), בנוגע לשיטתה להעלות מחירים אחרי שנחתם החוזה, למכור מכשירים במחירים מפולפלים ולהכשיל לקוחות בחוזים מורכבים. רק שאת הדבר הבסיסי והפשוט ביותר עליו היא גובה סכומי עתק היא לא הצליחה לעשות. לספק למנוייה תקשורת יציבה. וזו חברה שגוזרת לכיסה רווחים של מאות מליוני שקלים בכל רבעון – ומצפצפת בקביעות על הציבור.
עכשיו יוגשו נגדה, ובצדק, תביעות יצוגיות ושוב עולה הצער על שאין לנו בארץ משפט מושבעים: תנו לחבר מושבעים לדון בתביעה כזו נגד סלקום, והיו בטוחים שאחרי פסק הדין שלהם לא תהיה יותר בארץ שום חברה שתעז להתנהג איתכם כמו שסלקום התנהגה ומתנהגת.
זו בעצם הסיבה מדוע בארה"ב חברות הענק מתייחסות ברצינות לתלונות הציבור: הן זוכרות מי מרכיב ביום הדין את חבר המושבעים.
|
|
|
|
|
[צילום: AP]
|
|
|
משרד הפנים הודיע עכשיו לכל מחזיקי הרשיונות לרובה זעיר (0.22) כי עליהם לספק למשרד אסמכתא לכך שהם עומדים ב"תבחינים" כדי שרשיונם יחודש. המשרד לא שלח את התבחינים החדשים (וגם לא ניתן למצוא אותם באתר האינטנט שלו), אלא רק הודעה תקיפה שאם לא יעשו זאת הם מתבקשים למסור ולהפקיד את הנשק שלהם במשטרה.
הסיפור פשוט: מדינת ישראל החליטה להחרים ולהלאים את כל רובי הטוטו במדינה. אז היא פשוט לא מחדשת רשיון למי שמחזיקים ברשיון וברובה כזה מזה שנים, אלא אם יוכיח פתאום שהוא חבר קבוע באיזו נבחרת ומועדון קליעה, רק שהנבחרות והמועדונים לא משתמשים בכלל ברובה כזה. לאימוני קליעה ותחרויות יש רובה זעיר מסוג אחר לחלוטין, כך שמדובר במשימה בלתי אפשרית או בתרגיל שקר. זה בערך כמו להודיע לכל בעלי הסובארו בישראל שלא ישלח אליהם רשיון מכוניתם לחידוש אלא אם יוכיחו למשרד התחבורה שהם חברים גם במועדון דאונים.
איש אינו מבין את ההגיון הממשלתי הזה. בישראל יש 150,000 אקדחים ברשיון (ועוד 10,000 אקדחים במגזר הלא יהודי) ובהם לא נוגעים. רובי טוטו יש רק 3,200 (ועוד כ-1,000 במגזר הלא יהודי). שום אישה לא נרצחה ברובה טוטו בשנים האחרונות, שום שוד בנקים או עסקים לא התבצע עם רובה טוטו ומכל כלי הנשק במדינה הרובה הזעיר (זה שמו) הוא הכי פחות בעייתי ולא מעורב בשום פשעים, אבל דווקא אותו המדינה מחרימה ומורידה מהכביש.
מה שמדאיג במיוחד זו הדרך בה זה נעשה: למעשה לוקחים לך רכוש, את הרובה שעלה לך אלפי שקלים, אבל כדי שלא לשלם לך פיצויים על שוויו, פשוט לא מחדשים לך את הרשיון ואז אתה חייב למוסרו למדינה במתנה. יש מדינות בהן הדבר הזה לא יעלה על הדעת, ויש מדינה בה הדעת היא רק איך לעשות דברים כאלה.
בינתיים, אם זה מנחם מישהו, הנשק בשוק השחור, אקדחים, מטולים, רימונים ותתי מקלעים, נשאר מחוץ לתקנות. המדינה הרי נוגעת רק במי שרשום אצלה ומשלם לה אגרה. טיפשים: עברו לשחור. ובכל התחומים.
|
|
|
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
שר התחבורה הודיע שבקרוב יחל ביצוע פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב ע"י המדינה. אשרי יושבי גוש דן וכל הערים בהם היא תעבור. כרגע זה אמור לעלות 10 מיליארד. בסוף זה בטח יעלה 15 מיליארד, אבל מה זה עוד 5 מיליארד? כמה בתי חולים חדשים? לימודים חינם לכל הסטודנטים בכל האוניברסיטאות? כסף קטן.
השאלה היא רק כמה שנים זה יקח. יש הטוענים 4 שנים. יש הגורסים 5. יש אחד שמתעקש שזה יקח מינימום 8 שנים, כי הוא שמע שיקחו לפרויקט את מומחי סלילת הרכבת הירושלמית, שבינתיים מחזיקים בשיא העולמי לעיכוב במריחת פסים על אספלט.
ואני, שאינני מבין בזה כלום, אתן לכם רק נתונים לחישוב:
את נתיבי איילון והקמת החברה שתסלול אותם יזם והגה והתחיל יהושע רבינוביץ', מי שהיה ראש עיריית ת"א עד 1974, השנה בה הפסיד את הבחירות ל שלמה להט.
פרויקט נתיבי איילון אמור היה להסתיים בתוך 10 שנים והחברה שמנהלת אותו הייתה אמורה להתפרק. כידוע לכל הפרויקט עדין נסלל והחברה עדין קיימת ובועטת. עכשו עשו חשבון: אם מאז 1974 ועד היום טרם חלפו 10 שנים, כמה שנים להערכתכם יקח למדינה לסלול את הרכבת הקלה בת"א?
בין הפותרים נכונה יוגרלו כרטיסי נסיעה לרכבת הקלה בירושלים.
|
|
|
לפני שנה עצרה המשטרה לנוכח מצלמות הטלוויזיה והתקשורת את שלמה לחיאני ראש עירית בת-ים. מעצר תחילה, מעצר בית בהמשך, הרחקה ממשרדו ועבודתו בעירייה – והכל ברעם ותופים ותקשורת.
עברה שנה והתרסתו הפומבית והבוטחת של לחיאני בזמנו, שמדובר בברווז ועלילת שווא, מתחילה להסתמן כדבר היחיד האמין והמבוסס בפרשה הזו. עובדה: שנה תמימה חלפה ואין לא כתב אישום ולא חצי כתב אישום והמהדרין יוסיפו שאין למשטרה עליו אפילו לא דוח חניה ללא כרטיס.
השבוע העלה לחיאני את ההימור. הוא עתר לבג"צ בדרישה לחייב את המשטרה להעביר את כל החומרים שבידיה לפרקליטות כדי שיוגש נגדו כתב אישום, אם יש לה על מה, או להודות בפומבי ולהודיע לציבור שחקירתה לא העלתה דבר ואין שום יסוד לטענות נגדו. לחיאני טוען בבג"צ כי המשטרה הכפישה את שמו והוציאה דיבתו רעה, ועכשו עליה לפרוע את השטר ולהציג ראיות, או לכרוע ולבקש סליחה.
הדברים נכונים, וכל התחמקות משטרתית מהעברת החומר לפרקליטות תומכת בטענת לחיאני שהכל היה רדיפת כותרות והתנהגות משטרתית פסולה, כולל החלק של מעצרו המתוקשר מול מצלמות הטלוויזיה ובנוכחות ילדיו.
קריאת התיגר הפומבית שלו נגד המשטרה מדהימה, כי ברור שהוא נתן תמריץ לכל קצין וחוקר במשטרה לחזור ולחפור ולחפש עליו חומרים. אבל אם הם לא ימצאו דבר ולא יביאו ראיות, אז בהחלט יתכן ולחיאני יכנס לזכרון העם הזה לא כמי שהפך את בת ים לעיר שמותר ואפשר לגור ולחיות בה, אלא בעיקר כמי שלימד את המשטרה פרק יסוד בהלכות כבוד האדם.
|
|