בתחילת השבוע גינה יושב-ראש שס, השר אליהו ישי, את התואר "עמלק" שבו כונה ח"כ
חיים אמסלם בביטאון התנועה. "לא מסכים איתה, ו'יום ליום' ישנו אותה בהתאם", הבטיח בראיון רדיופוני. אלא ששבועון שס לא שינה ולא חזר בו מן הנאמר.
במאמר מערכת נוקב, משיב העורך הראשי יצחק קקון מלחמה. קודם שנמשיך - גילוי נאות: קקון הוא ידידי ברמה האישית, מה שלא מונע ממני לבקר את פעילותו ואת העיתון בראשו הוא עומד כפי שנהגתי הרבה לפני שהתפוצצה פרשת אמסלם [
"פראבדה מזרחית", 06.03.10]. נחזור לקקון: כזכור, בגיליון הקודם של יום ליום התיר העיתון את דמו של אמסלם ב
שלל כינויי גנאי, החמורים ביותר הקיימים בלקסיקון החרדי, ובתוכם ישו, שבתי צבי ואולי החמור שבכולם - עמלק. קקון לא חוזר בו מהביטוי, ואף מוסיף פרשנות משלו - בכלל התכוונו להזהיר את אמסלם מללכת בדרכו של עמלק, וכשכתבנו למחות את עמלק, בכלל התכוונו מלשון מחאה ולא מְחִיָה. ספק רב אם גם התורה הייתה מסכימה למחאה שכזו נגד העמלקים.
בשל האש המשתוללת בצפון (מן הסתם גם בזה אמסלם אשם...) לא אפרוס בפניכם את כל המאמר, אך בהחלט יש מקום לעמוד על כמה נקודות מהטקטיקה הננקטת בו:
- אנשי השמאל החלו במתקפה משולבת נגדנו - הציבור של שס שונא שמאלנים. העובדה שביקורת על שס נמתחה גם מימין אינה מאוזכרת בכוונה ליצור את הרושם המוטעה ולפיו אמסלם נמצא בצד של הרעים.
- אמסלם לא יודע לקרוא ("מי שהוא בן תורה אמיתי ויודע לקרוא את המאמר, יבין שהדברים שנכתבו הם בדיוק להפך") - ברוכים הבאים לעיתון שמיועד לתלמידי ישיבות מפולפלים... הפרשנות הפתלתולה שנותן קקון, יותר משנועדה לאוזני קוראיו הנאמנים נועדה לאוזניו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שעשוי להכריע האם להגיש כתב אישום בעבירת הסתה נגד יום ליום. אבל כל מי שכיפה לראשו מבין כי מדובר בלא יותר מאשר תעתוע מילולי.
- מאז הגשת התלונה נגדנו איננו עוצמים עין, לא בגלל התלונה אלא מחשש לעולם הבא של אמסלם - הכותב אינו מסתפק בעולם הזה ופונה למחוזות עלומים שבהם יתברר באמת מי צדק בוויכוח. אבל גם הוא יודע שבעולם הזה הוא עלול להיחשף לתביעה פלילית, שספק רב אם אינה מדירה שינה מעיניו.
- לא אנחנו המסיתים, זה בכלל אמסלם שמדבר נגד החרדים. היכן הוא היה כשגבי גזית דיבר נגד החרדים? - לי דווקא נראה שבמקום להתבכיין כל העת על הסתה וגזענות, נוקט אמסלם ביוזמות שיש בהן כדי לחלץ את החרדים מהעוני אותו מנציחה שס, ומהגזענות כלפי ספרדים בבתי הספר של החינוך העצמאי. על הדרך, מתברר, הוא גם תוקף את ההסתה שיש נגד החרדים, אך כנראה שמר קקון לא טרח לעיין בדברי הכנסת. חיפוש קצר באתר הכנסת היה פורס בפניו כי אמסלם קרא לחקירת גבי גזית ותקף את דבריו של ראש עיריית ת"א רון חולדאי.
- "ותשאלו את גבי גזית, שכבר הכריז שהוא יצביע למר אמסלם. רק מעניין איך חתניו, בנותיו ונכדיו של אמסלם יגיבו על כך. ודי למבין" - לא הבנתי. מה שכן הבנתי זה שכאן נותן הכותב מכה מתחת לחגורה. ככה זה: כשנגמרים הטיעונים פונים לרכילות המרושעת ומפוליטיקה מלוכלכת, שאינה פוסחת גם על עיתון המתיימר להיות נקי.
מחרה-מחזיק אחרי קקון גם הפובליציסט קובי לוי, שבטורו השבועי "שור מועד", משתלח באמסלם, אם כי בלשון מליצית יותר, נגד המתייוונים, ברוח ימי החנוכה. בשורה התחתונה הוא מאשים כי אמסלם מוּנע מבולמוס של רדיפת כבוד. נראה כי מה שמפריע לכותב יותר מכל הוא העובדה שאמסלם "נטל על עצמו את תפקיד שבט המוסר והחינוך של הציבור החרדי מבלי שאף אחד מינה אותו לכך". יצא המרצע מן השק.
קובי לוי גם מנסה לגמד את קהל התומכים הרב בקרב בני עדות המזרח החרדיים וכותב: "כן, פה ושם ניתן למצוא קומץ מסייעים בעדו, שאינם אלא קבוצה של חרדים המתקראים 'מודרניים' או 'מתקדמים', שדעותיהם הנפסדות הרחק מעבר לכל גדרות המחנה של הציבור החרדי הנאמן לה' ולתורתו. לא לחינם דבקו הזרזירים בכנפיו של העורב".