כן לוועדת חקירה ממלכתית

האסון הכבד בכרמל, עדיין בעיצומו בעת כתיבת שורות אלה, אך כבר אפשר לומר בצער רב גם בכעס גדול: הכתובת הייתה על הקיר. ולאחר שנספו 41 איש ומספר רב של פצועים, פינוי של כ-17,000 איש ואישה מבתיהם, 35,000 דונם אשר כילתה האש וכ-4 מיליוני עצים שנשרפו כליל זה עוד לא הכול. אכן מדובר באסון בסדר גודל לאומי.

לכן, יש להקים ועדת חקירה ממלכתית מוקדם ככל האפשר, שתבדוק איך זה קרה שמערך כיבוי האש בישראל שייעודו הצלת חיי אדם, הגיע למצב של שפל ואי מוכנות כזו ומי היו הגורמים, אשר בעטיים העלו אבק ממצאי ועדת לפירות ב-1995, ועדת גינוסר ב-1998 ודוח מבקר המדינה ב-2007? זייד.

ומי בדיוק הם האנשים באותם משרדים, בעיקר במשרד הפנים והאוצר, אשר לא מלאו את תפקידם במימוש החלטות והביאו לצמצומי תקנים, קיצוצים חוזרים ונשנים ואי החלפת ציוד בן עשרות שנים שהכול יודעים שהוא לא שווה כלום. וכל זאת חרף תחינות הכבאים שהפצירו, ואפילו נקטו בעיצומים, לא בשביל השכר שלהם, אלא כדי שיקנו ציוד נורמלי שאפשר לכבות איתו שריפות. הם ידעו מה הולך לקרות. ואכן זה קרה..

רק ועדת חקירה ממלכתית ואפילו לא ועדת חקירה ממשלתית, תוכל לבדוק כראוי, בין היתר, מה קרה ולמה זה קרה, איך הגיעו לכך, והאם מקומו של מערך הכיבוי במשרד הפנים, ואז תמליץ מה צריך לעשות, ואם צריך, יש להסיק מסקנות אישיות כולל הטלת אחריות מיניסטריאלית - למען יראו ויראו.