מכתב גלוי לשמעון רומח

מר שמעון רומח הנכבד, בשמונה השנים האחרונות אתה מכהן בתפקיד נציב כבאות והצלה ארצי. ראוי להזכירך מה תפקידו של הארגון שאתה נציבו העליון, כפי שנכתב באתר הרשמי של משרד הפנים: "נציבות הכבאות וההצלה היא גוף מטה שמנחה ומתאם מקצועית את מערך הכבאות של מדינת ישראל ומפקח עליו. הנציב הוא הגורם המקצועי העליון על-פי החוק, המנחה מקצועית את שירותי הכבאות. המטרה של הנציבות לכבאות והצלה היא הצלת חיי אדם במהירות המרבית וצמצום מימדי הנזק לרכוש".

בשמונה השנים בהם אתה מכהן בתפקידך, התחלפו ראשי ממשלות, שרי אוצר ושרי פנים ורק אתה המשכת בתפקידך עד עצם היום הזה. מי אם לא אתה שידעת את מצבו האומלל (בלשון המעטה) של הארגון שאתה נציבו העליון. ארגון שתפקידו להציל חיי אדם ורכוש, שלא לדבר על ערכי טבע. במשרדך הצטברו תיקים מאובקים ועבי כרס המכילים מאות מכתבים ומסמכים אותם שגרת לכל הגורמים הנוגעים בדבר ובהם דווחת על מצבם הבלתי אפשרי של שירותי הכבאות, המוכיחים בשפה הבוטה ביותר שחייהם של אזרחי ישראל ורכושם מופקרים בצורה נפשעת.

מר שמעון רומח הנכבד, מהיכן שאבת את עזות המצח להמשיך בתפקידך כאשר ידעת שכבאיות ענתיקות בנות 40 שנה, שבקושי מטפסות בעלייה במהירות של 20 קמ"ש (תחקיר ידיעות אחרונות היום) ועוד כהנה וכהנה ליקויים מופקרים המופיעים בדוח המבקר. אתה שראית את האסון המתקרב המשכת בתפקידך ולא עשית את הצעד המתבקש להתפטר!!!.

אדוני הנכבד, כולם מתגוללים על הקברניטים ובצדק, אולם אותך, משרת ציבור, משום מה שכחו. דמה בנפשך שהרמטכ"ל היה ממשיך בתפקידו אילו מצבו של צה"ל היה דומה למצבם של שירותי הכבאות. דמה בנפשך שמנכ"ל משרד הבריאות, גם כן משרת ציבור, היה יודע על מגפה המאיימת על אזרחי ישראל אך הקברניטים אינם מאשרים לו לרכוש את החיסונים הדרושים. מר רומח הנכבד , מה שמדאיג ביותר, שבעברך בשנים 1969-1992 שרתת בשב"כ והגעת לתפקידים בכירים ביותר בהם מפקד השב"כ בלבנון בשנות השמונים. ואם בשב"כ לא למדת טיבה של קבלת אחריות, אנא אנו באים...