האחראים

עוול גדול נעשה לאלי ישי ולאהוד ברק בדוח מבקר המדינה, שהוא מסמך המציין את דעותיו של מבקר המדינה אשר במקרה זה אני חולק עליהן.

ההחלטה על הקצאת משאבים כספיים לטובת הביטחון הפנימי אינה יכולה להיות נחלתו ואחריותו של שום שר בודד, יהיה אשר יהיה.

ההחלטה לגרש משפחות ממדינת ישראל לעזה או ללבנון או לאירופה - משפחות אשר אחד מהם גרם להצתת יערות ו/או פעל ממניעים לאומניים נגד אושיות המדינה, ועל-ידי כך להקטין ואף לאפס את הסיכוי לפגיעות מסוג זה - אף היא אינה יכולה להיות נטל על שום שר בודד.

שמעתם על שינוי יסודי במדיניות?

שמעתם פעם על סדרי עדיפויות בהקצעת משאבים ו"חלוקת העוגה" הממשלתית?

נתתם דעתכם על הרמזים העבים שמשודרים מממשלת השמאל הקיצוני - התקשורת - כי יש לגיטימציה בכל פגיעה במדינת ישראל ויש גיבוי לכל נבל ברשות התקשורת? תחשבו רגע איך זה קשור לזה.

את המדיניות הכללית של מדינת ישראל קובעת ממשלת ישראל כולה.

את אופן חלוקת הכספים ומיקום ההשקעות - לא קובע לא שר הפנים ולא שר האוצר אלא ממשלת ישראל.

האומנם נפתח הפתח להאשמת שר הביטחון עקב, נניח, מחדל של אי קיום מערך התקפי גרעיני למדינת ישראל? האומנם הוא מסוגל לבדו להרים נטל זה? האין זו מטלה הרובצת על שכמי הממשלה כולה, כולל שר בלי תיק אך עם אחריות?

ועוד יותר חשוב: מי בדיוק אחראי על ההצתות? על ההצתות, לא על כיבוין. אומנם מדובר בכיבוי שריפות, אך לא מדובר כלל ב"כיבוי שריפות".

התשובה אינה יכולה להיות שונה מ-המציתים, המסיתים, ומי שתומך בהם הן בסביבתם הקרובה ככל שהיא מעודדת או מאפשרת הצתות והסתות, לרבות מי שבגלל מדיניותו ומאמריו, נאומיו ודרשותיו, וגם מחדליו - יוצר במישרין תשתית המצמיחה מסיתים ומציתים.

הרי ברור שלו היה מתאפשר להזרים משאבים כספיים ולנתבם למערכת כיבוי האש בישראל, שר הפנים לא היה מתנגד ואף היה רושם "וי" בפמקסו על אחת המטלות והמטלות המטרידות.

לא כל כך ברור, ששרי ממשלת ישראל בהרכב הנוכחי ובהרכבים הקודמים יצרו תשתית לביעור מסיתים ומציתים.