תעשיית השלום

"תעשיית השלום" מפרנסת מאות פוליטיקאים, דיפלומטים ועיתונאים, המשָייטים ברחבי תבל, בין ועדות לועידות. הם מצטלמים, נואמים, ומפיקים תוכניות והצהרות בלתי פוסקות של אָמִירות והכחשות. הם מייצרים טקסטים של אופטימיות מגויֶסת, למרות הפסימיות השולטת במציאות הקיימת.

אופטימיות מלאכותית זו, מלווה תמיד בלחיצות ידיים טקסיות, יחד עם חיוכים מאוּסִים של צילומי אשליה של כביכול ידידות מופלאה. כל זאת מתקיים בסיוע קבוע של אָרְסֶנַל גדול ומגוון של מילים מצוּחצָחוֹת', המכסות על הכוונות האמיתיות. זו הדיפלומטיה.

הנשיא אובמה, האמין בתמימותו, שבאמצעות נאומי החזון שלו, אותם הוא השמיע בפראג, בברלין ובאוניברסיטה האיסלאמית אל-אזהר בקהיר, הוא יוכל לבנות עולם של שלום. תוך זמן קצר הוא הבין שהעולם בנוי מרוע, מקיצוניות, משנאה ונקמה. ואולם הדיפלומטיה הָשִגרתית של "תעשיית השלום" האופטימית ממשיכה לפעול, למרות כל הסכסוכים האלימים האזוריים, המקומיים והעולמיים.

קיימת השאלה הניצחית, האם הסכמים מדיניים אומנם פותרים סכסוכים אלימים? האם הדיפלומטיה יש בכּוֹחה לשכנע צדדים מסוכסכים, באמצעות הגיון של מילים ונתונים? ואולי רק לחצים ואיומים לפגוע באינטרסים מעשיים, הם הקובעים בפועל? הדיפלומטיה היא נשף המָסַכות של אנשי החַלִיפוֹת והעַנִיבוֹת המנפקים תוכניות ואשליות.

על-פי הציניקנים, כל עוד יחיוּ בעולם עורכי דין, כהני דת ופוליטיקאים, לא ניתן יהיה לעקור את הרוע האנושי הניצחי הקיים באדם, דבר המונע שלום ניצחי בעולם. ימי השלום, הם תקופות הביניים בין המלחמות, שהיסטוריונים כותבים תולדותיהן, והמנהיגים משחזרים את כישלונותיהם.

חיינו כמו נדנדה בלתי נִשלטת בין אופטימיות של פֶּסָגוֹת לבין פסימיות של תהומות. בין אופטימיות פסימית, לבין פסימיות אופטימית. בין הפסימיסטים לבין האופטימיסטים, נמצאים הריאליסטים השקולים. כל אחד מהם שותה סוג אחר של קפה, שמבטא את עולמו האחר.

- האופטימיסט שותה רק נס קפה, כי כל מה שקורה זה נס משמים.

- הפסימיסט שותה רק קפה שחור, שלדעתו הכל זה כישלון, חידלון ואסון.

- הריאליסט שותה רק קפה הפוך, כי כל מה שקורה באמת, זה ההפך ממה שכתוב בעיתון.

גם "תעשיית השלום", שמלווה מזה שנים רבות את הסכסוך הישראלי פלשתיני, הצליחה להנפיק שפע של מושגים ורעיונות חדשניים, שתרמו לאוסף הקלישאות הדיפלומטיות, אך לא פתרו שום בעיות מעשיות, כמו למשל:

"צעדים בוני אמון". "רעיונות יצירתיים". "ויתורים כואבים". "חלון הזדמנויות". אופק מדיני". "סיכונים מחושבים". "הסכם שלום על המדף". "מפת דרכים". "מתווה קלינטון". "גושי התיישבות". "חילופי שטחים". "עכשיוויזם נאיבי". "פטריוטיזם נורמטיבי". "מדינה דו לאומית". "מדינת חמאסטן". "מדינת פתחלנד". "שלום עכשיו= שלום אכזב".