חודש עבר מאז הכריז ארגון פרקליטי המדינה על השביתה, אך סיום השביתה נראה רחוק מתמיד, משום שהאוצר, בגיבוי ראש הממשלה, דוגלים במדיניות ההפרטה, שבאה על-חשבון האינטרס הציבורי. כבר במשך תקופה ארוכה מנסה משרד האוצר לייבש את הפרקליטות, על-ידי כך שהוא מונע העברת תקציבים לשיפור מערך הפרקליטות, כאשר התוצאה המיידית היא פגיעה קשה ביכולת של הפרקליטים לעשות נאמנה את עבודתם למען האזרחים.
תוצאת ייבוש דומה שעשה האוצר במערך הכבאות הסתיימה באסון הכבד בכרמל, תוצאת ייבוש אחרת הביאה להתמוטטות במערכת החינוך, אך האוצר לא נרתע וממשיך באותה מדיניות. תוצאת הייבוש של מערך הפרקליטים בישראל גורמת לתוצאות לא פחות חמורות, כאשר הן אומנם לא נראות לעין ברמה היומיומית, אבל הן "מכות" בחברה הישראלית. פרקליטים עייפים שעובדים שעות מרובות, לא זוכים לתנאים בסיסיים ומקבלים משכורת שהיא נמוכה מהשכר הממוצע במגזר הציבורי, מתקשים להיאבק למען האינטרס הציבורי בבתי המשפט, ולכך יש השלכות חמורות על מערכת הצדק בישראל.
לשם השוואה, השכר הממוצע במגזר הציבורי עומד כיום על בערך 7,600 שקל, כאשר פרקליטים לאחר לימודים ארוכים והתמחות, מרוויחים מקסימום 6,000 שקל, אם הם עובדים שעות נוספות רבות. בנוסף על כך, פרקליטים מחויבים לעבוד שעות רבות יותר מעובדים אחרים גם כשהם בבית, כי בנוסף על העבודה שלהם בבית המשפט נדרשת מהם השקעה מרובה בהכנה למשפט, ובמיון המידע הרב שמועבר אליהם בכל תיק.
קיים גם מחסור משמעותי בתקנים בפרקליטות, ולכן כל פרקליט נאלץ לעבוד על מספר רב של תיקים, ועובד הרבה יותר על-חשבון הזמן הפרטי שלו. הפרקליטים גם לא מקבלים החזרים על דברים בסיסיים כמו נסיעות שלהן הם נזקקים כדי לבצע את עבודתם, או על הוצאות נלוות כגון פלאפון, ולכן הם נאלצים להשתמש בכספם, או במכשיר הפלאפון האישי שלהם, כדי לשרת את הציבור.
התנאים הקשים האלה, בסופו של דבר, פוגעים בתפקוד של הפרקליטות הציבורית הן בגלל שהם מגבילים את פעילות הפרקליטים, והן בגלל שהם פוגעים באיכות האנשים שמגיעים לעבוד בפרקליטות. פרקליט זוטר במגזר הפרטי בחברה בינונית מרוויח יותר, ומקבל תנאים טובים יותר מפרקליט ציבורי, ולכן באופן טבעי פרקליטים טובים רבים נוטשים את המערכת הציבורית. הפרקליטים המעטים שכן יישארו, בדרך כלל ממניעים אידיאולוגיים, יאלצו לשלם על-חשבונם הרבה מההוצאות שקשורות לעבודה, ויצטרכו לחסוך לעיתים גם במשאבים בסיסיים להם הם נזקקים, ולכן גם לא יצליחו לייצג את האינטרס הציבורי בצורה טובה.
|
|
|
השביתה - שמירה על מערכת החוק
|
|
ראש הממשלה והאוצר מודעים למצב הקשה בפרקליטות, אבל הם פועלים בצורה מודעת ומחושבת כדי להוביל בפרקליטות את אותה מדיניות של "התייעלות", שהם ניסו להעביר גם בשירותים ציבוריים אחרים. "תהליך ההתייעלות" הזה שבו האוצר נוקט אמור למוטט בשלב ראשון את פרקליטות המדינה, בדומה מאוד לאופן שבו מוטט האוצר את שירותי הכבאות, נציבות המים ומערכת החינוך, וזאת על-מנת להציג את המערכות הציבוריות כלא יעילות, וכך במניפולטיביות להשיג את תמיכת דעת הקהל לרפורמות, שהמשמעות הסופית שלהן היא הפרטה. הייבוש של הפרקליטות הציבורית, על כן, הוא חלק מתהליך ארוך ומחושב, שבו שהאוצר מוכן להקריב את האינטרס הציבורי למען ההפרטה שהפכה להיות האינטרס העליון שלו.
חשוב לומר שמדיניות זאת של האוצר בראש ובראשונה מענישה את האזרחים שסובלים מחוסר התפקוד של מערכת החוק בישראל כבר זמן רב, מאחר שהמדינה, כמו בתחומים אחרים, מנסה להתחמק גם מהאחריות הבסיסית שלה לשמור על שלטון החוק. עיכוב טיפול בתיקים משפטיים, טיפול לקוי בתיקים, וחוסר יכולת של המדינה להילחם בפשיעה הכלכלית והפלילית בישראל, הם תוצר של התנהלות כושלת באוצר ולא תוצר של ליקויים בפרקליטות, כמו התמונה שמנסה האוצר להציג לציבור.
הפרקליטים מבחינתם נמצאים במצב בלתי נסבל, מאחר שהם צריכים מצד אחד לדאוג לאינטרס העליון של הציבור, שהוא שמירה על שלטון החוק, אבל מצד שני הם נמצאים במצב אובייקטיבי שבו אין להם את הכלים לעשות זאת. המלכוד הזה הוא זה שבסופו של דבר אילץ את הפרקליטים לצאת לשביתה, כי הדרך היחידה לשמור על מערכת החוק בישראל היא כנראה לצאת למלחמת חורמה כנגד האוצר.
אנחנו האזרחים צריכים לתמוך בשביתה של הפרקליטים, כי היא בראש ובראשונה תשרת אותנו.
|
|
| תאריך: |
20/12/2010
|
|
|
עודכן: |
20/12/2010
|
|
|