שמן למדורת האנטישמיות

הקטע שצוטט לעיל, תורגם בהסכמת המחבר ממאמר שכתב ח"כ בורג לפני שנה בעיתון "הארץ" - ופורסם במעריב בתאריך 27.3.04. הכותב אישר את פניית העיתון האנגלי אך טען להגנתו, שמדובר במאמר ארוך והקטע עצמו הוצא מהקשרו.

ניתן היה לצפות מח"כ בורג, שאינו נמנה עם כבדי הלשון והתגובה, שיתן נימוק יותר משכנע, יותר אמיץ ואמין מאשר הקלישאה השחוקה כל כך של אנשי ציבור ופוליטיקאים עד כדי להגעיל.

לתשומת לבכם: המאמר המדובר פורסם לפני שנה, וכבר אז יצר הדים לא מעטים. ואם אני לא טועה - גם פרסומים נוספים שלו בעיתוני חו"ל, הביאו לגל תגובות חריף נגד עמדתו המתבכיינת, הגלותית, התומכת בחברה הפלשתינית העוינת, ובקיצוניים השולחים ילדים תמימים עם חגורת נפץ - למשימות התאבדות תמורת 10 עד 100 שקלים.

ובכן, מה עלינו לחשוב? אמירה אומללה, האיש חסר לו בורג, מזדהה עם האויב, מצוקתו הפוליטית מוציאה אותו מהקונצנזוס, הוצא מהקשרו - נא למחוק את המיותר.

האיש הצעיר והנמרץ, שהתחיל כהבטחה מרעננת במפלגת העבודה, חובש כיפה עם דעות ליברליות שנלחם על הפרדת הדת מהמדינה, נלחם על ראשות המפלגה וכמעט כמעט הצליח, שריד לקבוצת הצעירים המרדנים של ביילין רמון - התרסק אל סלעי המציאות.

קשה לי להאמין שאדם מאמין כבורג יתייאש כל כך מהר, מהציונות המעשית, מהגשמת הציונות החולמת על ישוב הארץ, על גאולת האדמה ביטחונה, עליית יהודים מהגולה לישראל כמדינתם בה ימצאו ביטחון והבטחה לעצמאות כלכלית וביטחונית.

אז מה קרה לו, שאיבד לפתע את הבלמים ובמעשיו, פעולותיו וכתיבתו בארץ ובחו"ל מפיץ ארס ושינאה לישראל, גם אם לא בכוונה - הרי שלא יוכל לטעון לתום לב. אולי כישלונו הפוליטי המהדהד, תיסכוליו וציפיותיו שלא התגשמו - הביאו אותו לקבוצת המשמיצים והשונאים שצומחים מתוכנו.

כאשר הסופרת בתיה גור, במימון כספי של משרד החוץ - נסעה לחו"ל ובבלגיה, כיום מרכז האנטישמיות וההתנגדות לישראל, מדינה שרצתה להעמיד לדין את ראש הממשלה שרון, על פשעי מלחמה ולא את יאסר עראפת או ראשי החמאס, טוענת ומבקשת שיעזרו לה להחליף את ממשלת שרון - דבריו של בורג על-רקע זה נראים אפילו חמורים יותר. ומי מטיף לנו מוסר: בלגיה, המדינה שבמלחמת העולם השניה, מנהיגיה, התחככו, התבטלו והתחנפו לשלטון הנאצי ולהיטלר ימ"ש. אותה בלגיה שבקולוניות באפריקה ובמיוחד בקונגו הבלגית - אנסה את המדינה על אוצרותיה ואוכלוסיתה - היא מטיפה לנו מוסר על כיבוש וביטחון.

מילא, כאשר עיתונאים מסוימים ומנהיגי קבוצות שלום הזויות ואזוטריות משמיצים את המדינה ומנהיגיה, ועדיין לא הבינו ולא הפנימו שמלחמת העצמאות שלנו עדיין לא הסתיימה, הדבר ניתן להבנה.

כאשר ח"כ יהודי וציוני, להבדיל מח"כים ערביים המוציאים דיבת הארץ והממשלה רעה, בעולם יום יום, כאשר בג"צ נותן להם "רוח גבית" בהחלטה שגויה להקרין את סרט ההסתה והשקרים "ג'נין ג'נין" בנימוק לא משכנע ולא אמין של חופש הדיבור והיצירה, כאשר הכנסת לא מסוגלת על-ידי חקיקה לרסן את הח"כים המסיתים דוגמת טיבי, מחול, בשארה ואחרים - גם ח"כים יהודים מצטרפים לחגיגה.

ברור שהנזק מאמירות סתמיות מעין אלו של "הבאבא" בורג - הן בעלות משקל ציבורי עתונאי אנטישמי בעולם הרחב, שגם כך לא מתלהב מאתנו וקיומנו העצמאי. מה שברור שח"כ בורג - לא יגיע לרמתו של אביו מנהיג המפד"ל והציונות הדתית משך דור - ואולי אפילו לא לקרסוליו - מה חבל ועצוב.

אם בורג רוצה לחזור למחנה - עדיין לא מאוחר. לדבר הוא יודע. לכתוב גם כן. יקום ויעשה מעשה ויסביר את עצמו. ואל ישכח את הילדים שלנו, ביניהם נשים הרות ותינוקות עם מוצצים שנרצחו בשל היותם יהודים, אזרחי ישראל במדינתם העצמאית והריבונית.

ואם כל זה לא מספיק הנה מתפרסם בעיתונות ביום 1.4.04 - כי פרופ' לב גרינברג מהחוג לסוציולוגיה פוליטית באוניברסיטת בן-גוריון פרסם מאמר בעיתון בלגי, בו הוא מאשים את ממשלת ישראל בביצוע "רצח עם סימלי על העם הפלשתיני".

המאמר פורסם על פני עמוד שלם בעיתון בלגי, ובו הוא מדגיש כי הרצח של שייך יאסין הינו חלק של מדיניות ממשלת ישראל שניתן לתארה כ"רצח עם". כמובן שאין אף מילה על כך שהשייח' יאסין אחראי לרצח של עשרות ישראלים וילדים חפים מפשע ושידיו מגואלות מדם אזרחי ישראל הזועקים לנקמה.

ואם יש לנו פרופסורים "אוהבי ישראל" כאלה - מי צריך אויבים.

__________________
- הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות.