ידוע שהערבים הם עם נאור, והיהודים מגששים דרכם בדרך אל הנאורות. אלא שהדרך מלאה מהמורות דתיות, גזעניות ופשיסטיות. ולמרות הנאורות, ערבי לא היה רוצה שבתו תבלה, שלא לומר תינשא ליהודי. כל-כך לא רוצה, שאם תעז ותמרה את פיו, צרכני התקשורת היהודים ייחשפו למושגים מעוותים של "כבוד המשפחה" המוסלמית.
האם זה מוכיח שהערבי גזען?
מנקודת מבט של צעירים ערבים, בנות ישראל ביחס לבנות המוסלמיות, נחשבות ל"זורמות". כל-כך זורמות, שחיזור קצר מרוקן את המחזר, מזירמתו. זה הופך אותן ליותר אטרקטיביות. מאחר שהעדפת הזירמה המוסלמית עלולה להשאיר את הצעיר היהודי עם עודפים מעיקים, פרסמו כמה רבנים ורבניות מכתב קריאה, שנשמע יותר כתחינה: אם כבר זירמה, אז עדיפה זו של בחורינו המצוינים. וזה למרות שכל אימא יהודייה מפנטזת על נכדים עם השם מוחמד...
השייח' ראאד סלאח, זה שאינו מזהה שום הבדל בין ברוך מרזל ל
זהבה גלאון, לא היה רוצה לראות חובשי כיפה סרוגה רוכשים דירות באום אל-פאחם. האם ניתן להקיש מכך שהשייח' הנאור לא מאמין בשכנות טובה? ואם יפרסם הודעה האוסרת מכירת קרקעות ליהודים - מה זה אומר? אל תגידו גזען, מפני שהוא לא מבין את ההומור של
דב חנין זועבי.
צריך להגיד את האמת, ניסינו. אחרי 63 שנה, מותר להודות, שערבים ויהודים ביחד, זה מתכון מוצלח לשכנות טובה. המציאות הוכיחה שהתשתית האידיאולוגית המבוססת על הנרטיב הפלשתיני, תקועה בתודעת רבים כגחלים לוחשים הממתינים לרגע מתאים, כדי להצית שריפה גדולה. והיא פרצה מדי פעם.
והגחלים הלוחשים האלה מטרידים, ומהווים את הסיבה לסדרת חוקים שתכליתן הגנה על המדינה היהודית. והחוקים האלה מבעיתים, מביישים ומדירים שינה מעיניהם של שוחרי הדמוקרטיה, מהשמאל הנאור. לרובם יש אפיון: הם לא משתמשים במילה "מולדת", הם רואים בפטריוטיות "מפלטו של הנבל", ו"חופש ביטוי" הוא ערך עליון אצלם. כהוכחה, הם מוכנים להיהרג על זכותך לומר את מה שהם אומרים.
את הטענה לפיה סיבת החוקים מקורה בהגנה על הדמוקרטיה היהודית המאוימת והמתגוננת, הם דוחים בבוז. הסקרים המוכיחים שרוב הציבור תומך בחוקים האלה, מזקקים את תחושתם, שהאיכות האנושית הערכית והמוסרית, היא נחלת מעטים. גם כשהם המיעוט, יילחמו לראות במימוש האידיאולוגיה שלהם. יש להם טיעון מנצח: "בן-גוריון אמר, לא מעניין אותי מה העם (הרוב) רוצה, מעניין אותי מה העם צריך". ואם לא הבנתם, אז העם צריך רק מה שהם אומרים. והם אומרים: "הפשיזם לא יעבור"!
אין בימין איש שביכולתו לשכנע אותם שישראל היא דמוקרטיה מתגוננת, וזכותה לחוקק חוקים מגבילים. הלכתי לארכיון וחיפשתי ענק-רוח שמאלני. תתפלאו, מצאתי.
אורי אבנרי תומך ואפילו מחייב חוקים כאלה בטיעון: "הדמוקרטיה חייבת להגן על עצמה". הוא התכוון להגביל "מסיתים" מהימין, וליברמן מתכוון להגביל "אויבים מבית". מי מהם קובע? בדיוק בשביל זה הדמוקרטיה המציאה את הקלפי...