מדינת ישראל מתיימרת להיות כאחת מארצות המערב והעומדת בראשה, הארץ המובטחת - אמריקה. וכחלק מהרצון להשתייך לקבוצה זו של מובילות העולם החופשי, ישנו אימוץ מודל כלכלי הדוגל בחופש כלכלי, פתיחת גבולות וחסמים, הפרטות, ובשקט, הסרת אחריות המדינה ותפקודה כלומר, העברה נושאים שונים לכתפי האזרח הפשוט.
יש מתארים זאת, שהמגזר הציבורי הינו דוגמה לאדם שמן שיש להוריד ממשקלו. אבל אני הייתי מעדיף לתאר זאת בצורה שבה המגזר הציבורי הינו סוג של ספינה שוקעת, הנדרשת להציל עצמה או את קברניטיה, ומה הכי פשוט להשליך לים אם לא את החלשים תחילה. לכן, אחריות המדינה בתחומי רווחה, חינוך, בריאות ועוד כהנה וכהנה תחומים, עוברים לטיפול על-ידי אזרחי המדינה, כאילו שהמיסים השונים: ביטוח לאומי, בריאות, מס הכנסה, מע"מ ועוד, לא אמורים היו מיסודם לפתור את הבעיות האלו.
אבל בישראל כמו בישראל, העבודה היא על הקו של העוני ולא על העוני עצמו. את זה למדנו ממשבר המים. שנים על גבי שנים התלוננו שאנחנו ממש קרובים לקו האדום, ונבחרי הציבור לא ידעו מה עושים עם הטענות. אמרתם מתקני התפלה? ייבוא מים? עידוד מחקר בתחום המים? עזבו אתכם. את כל הבעיה אפשר לפתור בשנייה אחת. איך? מורידים את הקו האדום. כמה מטרים למטה, ואנחנו כבר רחוקים ממשבר המים בערך אותו מרחק שאנחנו רחוקים מתוכנית התחקירים בכלבוטק.
גם בחינוך עשינו את זה לא פחות טוב. הרמה נמוכה? הציונים ברצפה? מה הבעיה? נוריד חומר ללמידה, ניתן מיקוד של השאלות לבגרות, נגיש רק את הטובים. מידי פעם ייכנס המורה או המנהל וייתן טיפים לתלמידים. כך, בעבודה מאומצת נוכל להגיע להישגים גבוהים בהרבה מהשנה שעברה.
להיות במקום השלושים ושש בעולם מתוך שישים וארבע במבחני פיז"ה זה טוב, לא? לכל איש יש שם ולכל אחד יש בגרות. מה אפשר לעשות עם בגרות כזו? זו כבר שאלה אחרת. במקום הראשון אגב נמצאת סין הרבה בזכות הרפורמה בחינוך ושיפור מעמדם ושכרם של המורים.
המצב כל כך טוב כך שחשוב לשר החינוך
גדעון סער לומר את הדברים הבאים: "ישראל עשתה קפיצת מדרגה ממש והיא המדינה השלישית מבחינת השיפור בתוצאות". איך הגענו לשם זה לא חשוב, הכי חשוב ששיפרנו.
אז אם כאן אפשר, אז גם את העוני אפשר לפתור. בואו נניח שאם ההגדרה לקו העוני היא הכנסה של בערך אלפיים שקל לנפש, אז מה הבעיה? נגדיר את הקו ככה שמי שייחשב עני, זה מי שמרוויח אלף שקלים ומטה. נאמר גם, שמי שלבוש יפה, לא מחזיק בידו קופסת פח מרשרשת, והולך מגולח הוא אינו עני. עם דרישות כאלו הרי שקיבלת ברגע אחד, חברה מתוקנת. אמרת ישראל והתכוונת לזה שהכול טוב, דבש, שוקולד. התכוונת לשוויץ- כלומר לשוקולד השוויצרי.
מי אמר שמעמד הביניים הצטמק? שיש עוני? הרי שאחרי יישום התוכנית נגלה שיש פחות עניים, ויותר מעמד ביניים וכל זה בלי ועדה ובלי צוות כלכלנים מטעם בנק ישראל. בשנייה אחת וכבר נעלמו להם חמישים אחוז מהעניים.
אהה, והכי חשוב זה התודות. ותודה לראש הממשלה, לשר האוצר ולשר הרווחה שפתרו לנו את הבעיה ביום אחד. מישהו כאן עובד ולא משחק.