האם צפויות בחירות חדשות?

המדינה נתונה במשברים חיצוניים ופנימיים. משברים ביחסי חוץ, ביחסי עבודה, ביחסים בתוך הממשלה ובקואליציה, ובניתוק המשא-ומתן עם הפלשתינים. מציאות של משברים משולבים ומתמשכים עלולה להוביל לבחירות חדשות המעלות מספר שאלות:

• האם הפוליטיקאים שנפלטו מהכנסת מתעתדים לחזור לכנסת? אהוד אולמרט, עמרם מצנע, חיים רמון, אברום בורג, אריה דרעי, אופיר פינס, זהבה גלאון?

• האם פוליטיקאים חדשים כמו דן חלוץ, יאיר לפיד, גליה ששון, אלדד יניב, יעקב פרי ואוריאל רייכמן מתכוונים לחדור לכנסת?

כולם ביחד וכל אחד לחוד מהוותיקים ומהחדשים יחזרו על כל הסיסמאות, ההבטחות, התוכניות והאשליות הישנות בעטיפות חדשות, במָסְכוֹת משוחזרות ובתפאורות נוצצות.

כולם יבטיחו פוליטיקה נקייה, ערכים, עקרונות, חזונות והשקפות-עולם.
כולם יציעו רפורמות, רעיונות והבטחות עתידיות לתוצאות.
כולם ימחזרו תוכניות שלום וביטחון, כלכלה ורווחה, צדק ושוויון.
כולם ישמיעו נאומי חזון נלהבים לקראת שחר של יום חדש.
כולם יאשימו את קודמיהם בהרס הכלכלה, בשחיתות ובאובדן דרך.

ואנחנו האזרחים נמשיך לריב ולהתקוטט בינינו, כביכול בשם האידיאולוגיות מימין ומשמאל, שהפכו לחול וחול של מריבות האתמול. אנחנו נמשיך להיות מכוּרים ומשועבדים לגלגל הנצחי של תקוות ואכזבות מכל ההבטחות לישוּעוֹת שהפכו תמיד לאשליות.

מול הסכנה של איומי החזית המוסלמית הקיצונית, דרושה יציבות שלטונית של אחדות פנימית, עוצמה צבאית ותבונה מדינית, ולא מריבה מפלגתית הרסנית שגרתית הקרויה בחירות.

המדינה זקוקה לריפוי מונע, החברה זקוקה לריפוי בעיסוק, המפלגות כולן זקוקות לריפוי בהֶלם כדי למנוע תוצאות של חֶלֵם.