המשבר במצרים היכה בשווקים הפיננסים בארץ ובעולם. התערערות המצב ביום חמישי שלחה את המדדים בחו"ל בסוף השבוע לירידות חדות אשר היו מלוות בחדשות מאקרו כלכליות שליליות ואילו בישראל הגיבו השווקים ביום ראשון ביתר שאת לאירועים בעולם ובשכנה מדרום.
צריך להבין דבר או שניים על-מנת לנסות ולנתח את המצב הפיננסי בשווקים לאור מה שקרה ולנסות ולנתח את האפקט הישיר והמיידי אל מול מבט רחב יותר אל מול כל האלמנטים המשפיעים על התנהגות הבורסות בעולם.
באופן כללי ביותר - כאשר ישנו מומנטום שלילי בשווקים כל חדשה רעה תוסיף דלק למדורה והחדשות הטובות יידחקו לשוליים. אם כך עובדים השווקים אזי המהלך בצדו השני של המטבע יהיה זהה.
גם במומנטום חיובי יידחקו החדשות הפחות טובות לשוליים, ייצרו אפקט של מהפך במגמה החיובית, אך בסופו של יום המומנטום הקיים יימשך.
להלן שתי דוגמאות של אפקטים שליליים שקרו במהלך שנים בעלות מומנטום חיובי:
1. התפטרות שר האוצר,
בנימין נתניהו, מממשלת שרון - ירידה יומית של 5% במדדים המובילים.
2. מלחמת לבנון השנייה - ירידה מצטברת של מעל 12% בשלושה ימי מסחר.
בשני המקרים השווקים היו במומנטום חיובי כאשר האפקטים השליליים העיבו על השווקים בטווח הקצר וגרמו לירידות שערים חדות ולאחר זמן לא רב חזרו השווקים למומנטום חיובי והאפקט השלילי פג.
ראוי לציין שדין התפטרות שר אוצר אינו כדין הפיכה במדינה החזקה באזור אך השוואה למלחמת לבנון השנייה יכולה לבוא בחשבון.
הרעיון שבבסיס המאמר בא לציין עובדות שמהם ניתן להסיק מסקנות והכל במסגרת מה שידוע כיום. מאוד יתכן שמחר, או אולי עוד שבוע או חודש, המידע המוצג בפני המשקיעים יהיה שונה וידרוש מחשבה וניתוח מחדש אודות כדאיות השקעה כזו או אחרת.
לאור האמור, תהליך השקעתי כדאי שיהיה מדוד מתוך מחשבה וניתוח ולא כלאחר יד. אפקט ("וזיקוקים") המשפיע על השוק משפיע מאחר שהמשקיעים השונים מחפשים את השונה, מחפשים את הטריגר, מחפשים סיבה מדוע ולמה לבצע שינוי.
מאחר שהשווקים הפיננסים מעוניינים ברמת וודאות גבוה הרי אפקט שלילי, או חיובי, בטווח הקצר מערער יסוד זה. ככל שחולף הזמן רמת האי וודאות יורדת ולכן המשקיעים חוזרים ליסודות הידועים להם טרם האפקט. אם היו יסודות חיוביים אין סיבה לא להיאחז בהם שוב.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
