הבלון הנפוח של "האח הגדול"

בסערה התקשורתית סביב מינוי הרמטכ"ל והמהפכה במצרים נבלע קיומו של סקר, לפיו 55% מצופי תוכנית הריאליטי, "האח הגדול", הם בני נוער מתחת לגיל הגיוס, הרתוקים אליה, באובססיביות, ומתייחסים לנאמר בה כאל תורה מסיני. לצורך הצפייה האובססיבית נפקדים רבים מהם מבית הספר, מוותרים על שעות-שינה, ומזניחים כל פעילות של ספורט, משחק, או עזרה לבית.

מעל לחידלון הזה מאיים עליהם המסר האנטי-חינוכי של "האח הגדול", לפיו אין שום פסול בעישון הסיגריות הקולקטיבי של דייריו, בניבול הפה שלהם, בשקרים שהם מטיחים איש ברעהו, ב"סטוצים" ובבגידה בבן או בבת הזוג שהשאירו מאחוריהם.

על-פי משנת "האח הגדול" אין גם שום רע בכינוסם בצוותא של אתאיסטית עם "דוס", של פלגמטית עם היפראקטיבי ושל חולת-עצבים עם מי שבריא בנפשו. על-פי משנה זו, דווקא הניגוד הקוטבי והסטייה מן הנורמה המקובלת הם שעושים את ה"אקשן" שההפקה כל-כך נכספת לו. וכדי לקדש את המטרה מצלמת אחת המצלמות שבבית סצנה, שבה נוטלת האתאיסטית את ספר התנ"ך לשירותים, כספר קריאה מן השורה, רק כדי להוציא מן הכלים את השותף הדתי לבית, הנפגע מהעניין עד עמקי נשמתו; מטיסים, במיוחד, בן-זוג נבגד מלוס אנג'לס אל בית "האח הגדול" רק כדי שיעשה חשבון עם הארוסה הבוגדת שמסתתרת בו; ומזמנים לבית אחיות-תאומות הקשורות אישה לרעותה בחבל הטבור, ואחר כך מדיחים אחת מהן, לקול בכייה ההיסטרי של זו שנותרה בבית ושאינה מסוגלת לתפקד ללא אחותה.

ואל כל החבורה המוזרה הזאת של דיירי הבית מצטרפת, אחר כבוד, שורה של סלבריטיס, כמו בר רפאלי, ג'ודי מוזס, אייל גולן, שלומי שבת, רני רהב, וגם עיתונאית מעיתון נפוץ - רק כדי להגדיל עוד יותר את בלון ה"רייטינג", שכבר נוסק ממילא לשמיים, ושמרוב נפיחותו מאיים האוויר לצאת ממנו; וא-פרופו נפיחות - כדי להגביר עוד יותר את ההמולה, יש גם מישהו מדיירי "האח הגדול" שדואג, ברוטינה, לזהם את האוויר בנפיחותיו המסריחות.

ואולי לא נאמרה שם, עדיין, המילה האחרונה, שהרי עוד חזון למועד. אחרי ככלות הכל, "האח הגדול" שלנו הוא רק סימפטום קטן של מגיפה כלל-עולמית. בתוכנית המקבילה, בבית "האח הגדול" של ארגנטינה, כבר הספיקו דייריו להחריב עד היסוד את תכולת הבית...