בית המשפט לא מאפשר למומחים להתחמק מהבהרות

כאשר מומחה מקבל עליו מינוי כמומחה מטעם בית המשפט, עליו להסכים מראש לתת תשובות לשאלות הבהרה של הצדדים לדיון. בת"א 6404-02-10 שטיגליץ ואח' נ' י.ב.זיו נכסים וקבלנות בע"מ, מונה המהנדס מר אורי קורין כמומחה מטעם בית המשפט, הגיש את חוות דעתו, נשאל שאלות הבהרה ואף ענה עליהן (מבלי לבקש ומבלי לקבל תמורה כספית על הטורח בדבר מתן תשובות - שכן זוהי חובתו כלפי הצדדים לדיון וכלפי בית המשפט להיות נכון להבהיר את חוות דעתו, במסגרת שכר הטרחה שקיבל עבור הכנת חוות הדעת).

אלא שתשובותיו לא סיפקו את התובעים, אשר נאלצו להציג בפניו סדרת שאלות נוספת, בפעם השניה. על אלה - סרב המומחה לענות. לאור סרוב זה, פנו התובעים אל בית המשפט, וביהמ"ש החליט כי המומחה ישיב על השאלות.

ככל שהמומחה יידרש להעזר במומחים אחרים כדי להשיב על השאלות, במקרה שמומחיותו אינה מכסה את נושאי השאלות אשר הופנו אליו, הרשה לו בית המשפט להיעזר במומחים אחרים נוספים, ובמקרה כזה ההוצאות של סיוע במומחים אלה יושתו שווה בשווה על הצדדים לדיון - למרות שהתובעים הם אשר הגישו את השאלות.

ראה גם "תשובות לשאלות הבהרה" בספר "ליקויי בניה כרך ג' " מאת א' בן עזרא בהוצאת "בורסי" 2009, עמ' 116 עד 118, ובכלל מאמר זה גם החלטת השופטת ניב ריבה בת"א 60260/05 שני כהן וגיל בכר נ' מפלסים בע"מ, בית משפט השלום בתל אביב.

בתיק שני כהן המומחה לא ענה בתשובותיו על השאלות שנשאל, ולאור סרוב זה הוגשה בקשה לבית המשפט, ובית המשפט חייב את המומחה להשיב ולקבוע עלויות תיקוני הליקויים "גם אם אינו סבור כי קיים ליקוי".