בגרות - לא בבית ספרנו

השבוע פרסם משרד החינוך את נתוני הזכאים לבגרויות ביישובים השונים בארץ. על-פי נתוני משרד החינוך, באר שבע לא נכללת ברשימת 20 הזכאים הראשונים לבגרות, ואחרי בדיקה נוספת לא תמצאו את באר שבע גם ב-40 הנוספים. היישובים החזקים במרכז הארץ מציגים שיעורי זכאות מרשימים בשיעורים של 82.3%. במקום הראשון ברשימת בתי הספר המצטיינים נמצא עירוני א' עם 98.45 אחוזי הצלחה. אחריו ממוקמים בדירוג עירוני י"ד (3), ליידי דיוויס (6), עירוני ד' (9) ותיכון אליאנס (10). בנוסף, כוללת הרשימה גם תיכונים מחולון, מרמת גן, מהוד השרון, מגבעתיים, מכפר סבא, משוהם ומנתניה. לצערי, לא מצאתי ברשימה אפילו תיכון אחד מהדרום, שלא לדבר על מטרופולין הנגב - העיר באר שבע.

מה שאומר, בשתיקה רועמת, שמערכת החינוך אצלנו נמצאת כבר במצב של זיהום מתפשט כזה, שכל מה שנותר כעת הוא רק לגדוע את הנמק ולהתחיל לבנות דגם חדש, כי על הירקת שתישאר לא ניתן יהיה לבנות בסיס חזק ואיתן למען הדורות הבאים.

אם זכרוני אינו בוגד בי, בשנת 2009 פורסם במקומון דרומי דוח שהתבצע על-ידי אחד ממכוני הסקרים, ושם נקבע כי מבין 14 הערים הגדולות בארץ, באר שבע היא המשקיעה הגדולה ביותר בחינוך. עם זאת, אחוז הזכאים לבגרות בעיר אינו מן הגבוהים. אני רק לא מצליחה להבין אלו נתונים נבדקו בסקר הזה שנערך. מה שזכור לי הוא, שמאותו ראיון שנערך ברדיו המקומי עולה כי במחלקת החינוך של העירייה סבורים שאין קשר בין ההשקעה הכספית לבין שיעורי ההצלחה בבגרות. ובנימה אופטימית סוכם הראיון במשפט: "ההישגים יבואו עם הזמן" וציוני הבגרות הם לא הדבר החשוב ביותר.

אז נכון, ציוני הבגרות הם לא הדבר החשוב ביותר! אך הם הדבר החשוב ביותר אחרי "דרך ארץ" ומהווים כרטיס כניסה לחיים האמיתיים אחרי הצבא. הכל עניין של סדרי-עדיפויות. באר-שבע לא במצב שבו בלתי אפשרי להגדיל את תקציב החינוך שלה. הבעיה היא שצריך להקטין תקציב של משרד אחר וזה עלול לגרום להתנגדות של סגן כזה או אחר, או אפילו למשבר בישיבות המועצה בכל יום שלישי. לכן חלה על ראש העיר החובה לתקצב את בתי הספר בעיר ולתגבר את התלמידים החלשים בשעות לימוד נוספות, במטרה לצמצם את הקיטוב בפרסום הדוח, שהוא גם אינטרס שלו.

לובי מקומי חדש בבאר שבע

הגיע הזמן שהאנשים המחזיקים את החינוך יבינו שהחינוך זה העתיד שלנו, ואם לא יהיה חינוך - לא יהיה ביטחון ולא תהיה גם מדינה. ואני מדברת על חינוך בהיבט הרחב שלו, ולא כמה שעות מתמטיקה או ספרות. מערכת החינוך אינה רק חינוך, אלא גם חינוך.

הגיע הזמן שנתעורר ונעלה את החינוך למקום הראוי בסדר העדיפויות, לכולנו יש מחויבות חברתית למשבר בו נמצא החינוך עקב תקצוב לא אחיד, הפער בין התקציבים המופנים למשרדים ונושאים פחות חשובים לעומת נושא החינוך.

התשתית החינוכית ועימה איכות כוח-האדם, היא התשתית שאנחנו, בבאר שבע, נדרשים לחזק יותר מכל. ההישגים הנמוכים בזכאות לבגרות בעקבות ציונים נמוכים במקצועות לימוד עיקריים, הם תוצאה של מערכת חינוך חלשה ביותר, ורמת הישגים נמוכה מהווה סיכון ארצי אזורי לאומי ממדרגה ראשונה.

זה הזמן להתארגנות של לובי מקומי חדש, שיעמיד את תשתית החינוך בבמה הציבורית. לובי שיידע לדרוש שינוי דרסטי בכל העוסקים בחינוך, ויאמץ שיתוף פעולה הדוק בין כל הגורמים.