הגיע הזמן לע"סות ולא רק לדבר

"מ-די-נ-ת ר-וו-חה - זו-הי זכות וגם חו-בה" צעקנו ברחוב. הגיע הזמן שגם הממשלה תתייחס לעניין כך, ותגבה זאת במשאבים ובמעשים, ולא רק בהצהרות פוליטיות לתקשורת.

יומה הראשון של שביתת העובדים הסוציאליים. השטח כה בוער, שלא מחכים להוראות מסודרות מהאיגוד, ומתארגנים בצורה ספונטנית לצאת למחות. התוצאה: עשרות מפגינים (ואני) מול משרד ראש הממשלה בירושלים, מאות מפגינים בבאר-שבע, ועוד מאות בהפגנה מקבילה בצומת מחניים. מצביעים ברגליים ואומרים: עד כאן, לא עוד. לא עוד "עומס לא נורמ-לי - שכר לא ריא-לי - עבד סוציא-לי".

הגיע הזמן שיתייחסו אלינו כפי שמגיע לנו - כאל אנשי מקצוע מסורים שנמצאים בחזית, ועושים בשביל המדינה ובשביל החברה את העבודה הקשה של טיפול בחלשים.

כמה אבסורד: שליח הציבור שנשלח לעזור לחלשים - נדחף הצידה על-ידי אלו ששלחו אותו לחזית, עד שהוא עצמו זקוק לעזרה. אחד מכל שלושה עובדים סוציאליים מקבל השלמת הכנסה! אלה הם הנתונים. די להתעלם מהם.

"רוצ-ים צ-דק - לא צד-קה" - שכר צודק, תנאים צודקים, יחס צודק. לא חלילה תרומה או נדבה, אלא פשוט מה שמגיע לנו - כאקדמאים, כאנשי מקצוע, כנותני השירותים החברתיים במדינה שמתיימרת לקרוא לעצמה "חברתית".

הניסיונות של האוצר להציג לתקשורת את דרישותינו כ"מוגזמות" הם רק טקטיקת משא-ומתן זולה. לא ניתן שירמו את הציבור, לא ניתן שינסו להחליש את כוחנו על-ידי זריית שקרים לכל עבר. הרצון של האוצר להכפיש את שמנו בציבור הוא הוכחה נוספת לכך שאכן - "שטיי-ניץ תת-עו-רר - המוסר כאן מתפו-רר".

ולא ניתן שישתיקו אותנו בכך שיתנו לנו חלק מהדרישות, אך ידחו על הסף את העיקרית שבהן - החלת ההסכמים שיושגו, בצו הרחבה, על כל העובדים הסוציאליים המופרטים (אלו שאינם "שייכים" למגזר הציבורי, לממשלה או לרשויות המקומיות). זה יותר מעוד כמה שקלים בחודש, גם לעובדים המופרטים. זוהי אמירה חברתית-מוסרית כנגד מדיניות ההפרטה הבלתי פוסקת במדינה הזאת, מדיניות שמובילה לכך שעובדים בעלי הכשרה מקצועית מקבלים יחס ותנאים מתחת לכל ביקורת - ללא צבירת ותק, ללא גמול השתלמות, ללא תשלום על שעות נוספות. "רו-אה ת'ת-לוש - כמע-ט נח-נק! בוא נ-צא ל-מ-א-בק!" כך, לצערנו, גם נראים רבים מהשירותים המופרטים. כמי שנלחמים על זכויותיהם של הפונים אלינו - זה הזמן להילחם על הזכויות שלנו. של כולנו - העו"סים הציבוריים והמופרטים כאחד, כי אלו הם פני המקצוע.

מדינה שמתייחסת כך לאחד ממקצועות הדגל - לא פלא שכך היא נראית בעולם. נתוני הצמיחה והצטרפותנו ל-OECD הם יופי של דברים להשוויץ בהם, אך הם ריקים מכל תוכן כשכך נראים השירותים החברתיים במדינה. די. לא עוד. "עם ע-בו-דת קו-דש - לא גומרים ת'חו-דש!". לא נוותר ולא נשתוק עד שנתחיל לקבל יחס הולם.

גם מי שמגדיר עצמו כסוציאליסט או סוציאל-דמוקרט, וגם מי שמגדיר עצמו כליברל - צריך לצאת ולצעוד איתנו כתף אל כתף, ולהילחם יחד איתנו על צביונה של החברה.

ניפגש בהפגנות הבאות! איגוד העו"סים קורא להפגנה ארצית מחר, יום ג', 8.3.11, בשעה 11:00 בירושלים, מול משרד ראש הממשלה. "נג-מ-רו התי-רו-צים - זה הז-מן למ-ע-שים!"