המטרה: ביבי - האמצעי: שרה

הצמד ביבי - שרה, מאז הקדנציה הראשונה, מושכים אש מכל הכיוונים ולא משנה מה שיעשו או ישיגו, תמיד יהיו מטרה לחיצי הביקורת. ביקורת והצגת שאלות ענייניות אינה מגרעת ואסור לוותר עליה. אבל בתנאי שהיא נעשית, בצורה מאוזנת, אובייקטיבית, מקצועית, עיתונאית וללא שמץ של מעורבות אישית, שנאה אישית על גבול האובססיה החולנית.

נתניהו ושרה - מרגישים עצמם נרדפים, נלעגים, לדעתם על לא עוול בכפם. בשני ראיונות לטלוויזיה - הציג הזוג נתניהו קו אחיד של פגיעות אישית, פגיעות נפשית ממחול הרוע התקשורתי שסביבם. האמת חייבת להיאמר - התקשורת ובמיוחד מספר כתבים עוינים, אכן רודפים את הזוג נתניהו. הם מחפשים את ביבי ותוקפים אותו באמצעות שרה - שזה מגעיל, חצוף, לא מאוזן ולא מקצועי. אבל כפי שאמרתי לעיל ומספר פעמים בעבר, הזוג נתניהו, לצערי, נותן להם מדי פעם חומרים וקצה חבל להיאחז בו, כדי לתקוף אותם.

בראיון של שרה נתניהו לסיוון מאיר (ערוץ 2) - ניכר היה בעליל, שהיא אכן פגועה ומרגישה נרדפת. אבל היא לא נשאלה ולא ענתה מיוזמתה, למה בכל השנים ובמיוחד בקדנציה הראשונה הייתה חייבת או התנדבה להלוות לביבי בכל נסיעותיו הארוכות והקצרות, עם הילדים עם המטפלות וכל "הבלאגן" הקשור בהטסת ילדים קטנים סביב העולם.

למה הגב' נתניהו לא יכלה להישאר בבית עם הילדים ולתת לביבי לעשות את מלאכתו למען המדינה לבד, באותם המקרים שהפרוטוקול הדיפלומטי לא דורש נוכחות האישה.
נוכחות האישה

יש מקרים, שלפי הקוד הדיפלומטי, רצוי ולפעמים אפילו חייבים לבוא עם האישה, כך מקובל בעולם כולו. להזכיר לציבור - הנשיא סרקוזי, לאחר גירושיו, החל מערכת יחסים עם הגב' קרלה ברוני והגיע איתה למספר הופעות רשמיות. הנשיא סרקוזי - נרמז כי לא מקובל ולא נאה, להופיע באירועים רשמיים עם אישה/חברה לא נשואים ואז "המסכן", נאלץ להתחתן מהר ומאז מופיע מדי פעם עם אישתו החוקית.

הדרישה מביבי, בעקיפין להושיב את שרה "במעצר בית", גם היא מוגזמת ביותר, אך עליהם למצוא את האיזון הנכון ואפשרי. הטענה שכולם עושים ועשו זאת היא נכונה בחלקה והגיעה העת לפתור זאת, בכללים ברורים של הכנסת.

הטענה שהמבקר יחקור גם בעברם של אחרים - גם היא במקומה, שהרי אם חוקרים ובודקים תופעה חריגה או פסולה, כדאי לבדוק לעומק ולהציג רפורמה ומתווה עתידי מתאים לנסיבות לגבי כולם, ולא להיטפל ליחיד שפעל כמו כולם.

הכנסת אישרה ליו"ר הכנסת לצרף את אישתו לנסיעות רשמיות ובשליחות המדינה, סימן שאפשר גם אחרת אם הדבר יהיה מעוגן בכללי הכנסת.

נסיעות הגב' ציפי לבני - יו"ר האופוזיציה

העיתונאי יואב יצחק פירסם באתר "News1" את רשימת הנסיעות של גב' לבני - 17 נסיעות בשנתיים, שזה מקבץ יפה כשלעצמו. בראש רשימת המזמינים - פורום סבן בארה"ב. כלומר: מיליונר יהודי/נדבן פרטי - שהקים לעצמו פורום ומזמין אנשי ציבור גם מישראל. והשאלה היא - האם זה לא נדבן ומיליונר פרטי שהגב' לבני נענתה להזמנה, אומנם למטרה ציבורית טובה, למען ישראל, אבל מיליונר פרטי. אז למה אסור ומה הפסול - במיליונר פרטי שמזמין את ביבי.

ועוד אפיזודה על ציפי לבני - שבתקופתו של אולמרט כראש ממשלה, יצאה איתו לצרפת כשרת חוץ לפגישה עם נשיא צרפת, במטוס של ראש הממשלה. השניים, לא הסתדרו - רבו כנראה, לבני נפגעה ובמקום לחזור עם אולמרט במטוס, חזרה יום לפני עם פמלייתה בטיסת אל-על ע"ח כספי הציבור.

איש לא צייץ, התקשורת לא דיווחה כמעט, שכספי ציבור בסכום לא מבוטל - בוזבז על סכסוך פנימי ולא לשכוח - מאות נסיעות, לא קשות במיוחד, של שרים ועשרות ח"כים, לטיולים סביב העולם.

מטרות הנסיעות והצלחותיהן

אלפי מילים נשפכו על זוטות, על סיפורים של כביסה, פן, מסעדות ועל בקשתו של נתניהו למיטה או קרש בגלל כאבי גב. אבל אף מילה על מטרות הנסיעה, על עשרות שעות של הרצאות, ראיונות לעיתונות ולטלוויזיה. ביבי כמסביר הלאומי הטוב ביותר - לא מקבל קרדיט על נסיעותיו כמסביר ולא כראש ממשלה. ביבי לא מקבל קרדיט על צמיחת המשק, על יציבותו, להבדיל מארצות אירופה ותיקות וגדולות שכשלו כלכלית ונמצאות במשבר כלכלי קשה ועמוק: ספרד, פורטוגל, יוון, אירלנד ועוד... על כך אין תחקירים וכתבות.

בקיצור ולעניין - סביב גרעין אמת בונים כתבות תחקיר, לא מאוזנות, נוטפות רוע וריח רע של רדיפה פוליטית ואג'נדות אישיות, שלא משאירות מקום לאמינות עיתונאית.

הערות והרהורים בענייני דיומא:

1. המעוניינים להתעמק בנושא "נשות נשיאים וראשי ממשלות", מומלץ לקרוא את הספר שיצא בנושא זה.

2. למי ששכח - להזכיר כי בטכס חתימת השלום עם ירדן, איבדה גב' לאה רבין ז"ל צמיד, ואז הורידו פלוגה של חיילי צה"ל על הברכיים שחיפשו בחול את הצמיד, לא עשו מזה תחקיר ולא כתבות פרופיל. אז פרופורציות בבקשה.

3. תוך מלחמת לבנון ה-II - נקרא ביבי לדגל ההסברה לאומי על-ידי יו"ר הכנסת דליה איציק, מטעם ממשלת אולמרט, ללונדון. עשרות ראיונות לטלוויזיה והתקשורת האנגלית, ראיונות והרצאות בפני אישים וציבור יהודי, על המלחמה, מטרותיה ולמה יצאנו למלחמה.

4. מה דיווחה התקשורת החוקרת והאמיצה, אותו רביב דרוקר נשלח ללונדון וחזר עם סיפור "ענק", על הסוויטה, הפן, הארוחות והכביסה של שרה. אף מילה על ההסברה ושליחות מטעם ממשלת אולמרט.