תאוות העמלות של הבנקים בישראל

במהלך ארבעים שנות עבודתי כעובד מדינה עבדתי מספר שנים כשליחה של המדינה בחו"ל. אחת מהמדינות בה עבדתי היא צ'ילה.

מאחר שהשכר שלי ושל רעייתי שולם על-ידי הקהילה היהודית, התבקשנו לפתוח חשבון בנק בסאנטייגו באמצעות חשבון הבנק שילמנו את שכר הדירה, חשבון הטלפון, הגז, החשמל והוצאות שוטפות לקיומנו. מיותר לציין שבארץ החשבון שלנו לא היה פעיל.

אינני כלכלן. ברור לי, שכל בנק חייב להרוויח משירותים שהוא נותן ללקוחותיו. והנה הפלא ופלא בחשבון הבנק שלנו בישראל, שלא היה פעיל שילמנו דמי עמלה על עצם קיומו של חשבון לא פעיל, ואילו באותה מדינה בדרום אמריקה, בה היה לנו חשבון פעיל לא נגבו בכלל דמי עמלה.

לפני מספר ימים התוודעתי לעובדה שגם בלונדון, בה שהה עיתונאי ישראלי בכיר שנה אחת לרגל השתלמות, חשבון הבנק שלו הלא פעיל בישראל חייב אותו בהוצאות עמלה כאלו ואחרות, ואילו בחשבון הפעיל בלונדון לא נגבו בכלל דמי עמלה .

אני מציין פעם שנייה - אינני כלכלן. לא נהירים לי כל רזי ההתנהלות הבנקאית. אבל אני משוכנע, שהבנק בלונדון לא עשה מעשה חסד עם עיתונאי ישראלי, שבא להתארח שנה אחת בלונדון והבנק בדרום אמריקה לא עשה אתי ועם רעיתי חסד במשך שנות שהותנו שם.

להפתעתי בימים אלו התבשרנו, שהבנק הנושא את השם "בנק לאומי" מציין בגאווה, שהוא הרוויח אשתקד סכום צנוע של 2.4 מיליארד שקל מאוד חדש. בנק אחר הנושא שם מכובד, "בנק הפועלים", הכריז הכרזה יותר צנועה של רווח המסתכם רק ב-2.2 מיליארד שקל, שגם הוא ממש חדש.

אינני יודע מה שיעור הרווח כתוצאה מדמי עמלה. רק אני כן יודע, שאפשר לנהוג מנהג לונדון גם בירושלים. ניתן להפיק רווחים יפים בלי השתוללות בדמי עמלות מופקרות. מסתבר, שאפשר להפיק רווחים נאים, גם אם יבטלו את המושג - דמי עמלה בבנקאות הישראלית. אני מעדיף שמירושלים תצא תורת ביטול עמלות ולא מלונדון.