החזון המדיני של ממשלת השמאל האידיאולוגי

סיפור יציאת מצריים והנדידה במדבר הוא לא רק סיפור עבדות של העם היהודי, אלא הוא גם סיפור של מנהיגות ותקומה שממנו אנחנו צריכים ללמוד ולהסיק מסקנות. הסיפור של המנהיגות האנושית בסיפור צריך ללמד אותנו הרבה על העם היהודי, ועל החזקות והחולשות של המנהיגות שלנו, שעד היום נאבקת על הישיבה והשמירה על הארץ המובטחת. המנהיגות של משה ושל דמויות אחרות בסיפור היא חלק חשוב מהתקומה שלנו, ולכן חשוב שנלמד מהסיפור ונדע להסיק ממנו גם את המסקנות שיעזרו לנו לבנות מנהיגות טובה יותר, שתוביל את העם היהודי. בספר שמות ובספר במדבר, ניתנת חשיבות גדולה מאוד למנהיגות שמובילה את עם ישראל לחירות בארץ המובטחת, כאשר ישנו דגש מיוחד על אופייה של המנהיגות, והיחס בין העם למנהיגיו. הסיפורים הללו צריכים להיות מצפן עבורנו גם היום, כי הם מסמנים עבורנו את התפקיד החשוב של מנהיגות שקצת היטשטש בימינו.

הפסח מאחורינו, ואנחנו בדרך העולה לקראת חג מתן תורה. אך בדרך העולה לחג השבועות, מן הראוי שנאמץ תזכורות חיים מחוקת הפסח.

הירי בדם קר מצד 'שוטרים' פלשתינים לעבר מתפללים לא-חמושים - היה צריך להרעיד את אמות הסיפים. במקום זה שמענו גינויים בשפה רפה, ומה שגרוע עוד יותר - הטלת האשמה על המתפללים.

אין זה סוד שרמת השחיתות ברשויות המקומיות אינה נופלת ולעתים אף עולה על זו ברשויות השלטון המרכזי (משרדי ממשלה וכדומה). סוגי השחיתות במוסדות הללו דומים, אם כי שונים, בשכיחותם ובהיקפם.

המאורעות ההיסטוריים שאנו עדים להם במזרח התיכון משרתים את מדיניות הקפאון המדיני של ממשלת ישראל. בדומה לתוכניות הריאליטי החותרות למכנה המשותף הרדוד ביותר כדי לשבות את ההמון, כך גם מלאכת ההסברה של הממשלה בתקשורת המקומית מתבססת בעיקרה על אמירות פופוליסטיות שמטרתן לפרוט על מיתרי הפחד של ההמון.