יום הנכבה - די עם הדבר הזה...

כבכל שנה ביום העצמאות ואחר-כך ב-15 במאי מצוין יום הנכבה על-ידי עמי האזור וערביי ישראל. יש בתופעה הזו משהו לא הגיוני, משהו שלא קיים בשום מקום בעולם זולת כאן. את עמי האזור, אולי, אם מתאמצים מאוד - אפשר להבין, קרה להם אסון - הם תכננו להשמיד ולטבע את היאהוד, ובסוף - את שתכננו ליאהוד בא על ראשם. אכן אסון.

אבל לערביי ישראל קרה אסון? הרי כתוצאה מהקמת מדינת ישראל, למרות הקיפוח והאפליה לאורך השנים (טוב, גם את חלקם בתרומה הם לא ממש ממלאים), הם הצליחו להגיע לאן ששום אזרח בשום מדינה באזור לא הגיע.

עד 67' הם חיו תחת שלטון ירדן וחלקם תחת שלטון מצרים - מה היה להם? מאז 67' פתאום אלה שהבינו את חוקי המשחק החלו ללמוד, להשתלב בכלכלה הישראלית וככה, לאט-לאט, ללא תרומה או התגייסות לטובת המדינה, הם חולבים אותה כבר 63 שנה, מי בביטוח הלאומי עם עשרה ילדים, מי בסעד וברווחה וכו'. על מים זורמים, חשמל ושירותי בריאות הם לא ממש שמעו לפני קום המדינה. ואולי הם מתגעגעים לימי הבאר וללכת ככה וככה קילומטרים בחום הקופח להביא מים עם החמור? חמור, היום זה טנדרים ומכוניות חדשות במקום החיה הנוערת ההיא.

לא ממש ראינו איך בארה"ב האינדיאנים מציינים את יום הטבח בכל 4 ביולי, או את שאר עמי העולם עושים זאת.

חברים, אתם רוצים ליהנות מהשמנת שיש לארץ הזו להציע? נא התנהגו כאזרחים על כל המשתמע ואולי אפילו תוכלו ליהנות מאותם דברים שכעת אתם טוענים לקיפוח. גיס חמישי יביא בסופו של דבר ליהודי הפראייר והחלשלוש את אותו "קריזיונר" שיוביל את המצב בדיוק לכיוון ההפוך, ומה אז תציינו, איזה יום?