ההנחתה החטיאה

לפני למעלה משנתיים ביצעה המפד"ל טעות גורלית שגרמה לצמצומה לכדי שלושה מנדטים: ועדה מסדרת קבעה מי יהיו חברי הכנסת ומי יכהן כראש הסיעה. מדובר בטעות כפולה ומכופלת, שכן לא רק השיטה פסולה, לא דמוקרטית ומוטה על-ידי שיקולים צרים וזרים, אלא גם התוצאה הייתה מביכה - לראש הסיעה נבחר רב שכונתי בחיפה המכהן כפרופסור למתמטיקה בטכניון, רחוק ממנהיגות ורחוק מפוליטיקה, והתוצאות - בהתאם: שנתיים אפורות ומשעממות ללא שום עשייה ציבורית מובהקת חלפו, והסיעה כנראה שהתקבעה לה למסגרת המצומצמת של שלושה מנדטים לכל היותר; שלושה חברי כנסת שרובם לא נבחרו כלל...

והנה, כחלוף שנתיים ובטרם יהיה מאוחר מדי, מתעוררים לתחייה החושים הרדומים אצל יו"ר המפד"ל זבולון אורלב, והוא מחליט ביחד עם חבריו לסיעה (סיעת המפד"ל הרשומה) לכנס את ועידת המפלגה ולהניע את גלגלי הדמוקרטיה לקראת הבחירות שעוד יבואו, על-מנת שהסיעה תחזור, אולי, לגודלה האמיתי והראוי.

ומי מתנגד לכך? נכון, המונחתים ח"כ אורבך והרשקוביץ’, אשר לוטשים עיניים לקדנציה נוספת בכנסת, כי ראו טוב, וחבל ככה סתם להפסיד את המינוי או להתלותו במאמץ להיבחר לאחר מאבק מיותר.

פרופ' הרב דניאל הרשקוביץ אינו מנהיג. הוא נכשל כראש הסיעה בכך שבמקום להפכה לסיעה אטרקטיבית, יוזמת, לוחמת, בכנסת ובממשלה - שקע באפרוריות בינונית ללא מעש וללא ייחוד. זהו מתכון לרדת לכדי שני חברי כנסת בקדנציה הבאה, אולי הרשקוביץ את אורבך, די להם בכך. כך לא מנהלים מפלגה. מי שמתאים להיות רב של שכונה - לא בהכרח מתאים להנהגת מפלגה, ומי שלא הצליח אפילו להסתדר עם שכניו - אין בו תכונות של מנהיג. מקומו כרב שכונתי כנראה מובטח, ואולי גם הקתדרה בפקולטה למתמטיקה בטכניון.

המהלך של זבולון אורלב הוא חיוני להבראת המפד"ל וגלום בו פוטנציאל רב.