גדר ההפרדה בגוש עציון - יוק

מערכת הביטחון הודיעה בשבוע שעבר לבג"צ כי אין בכוונתה לבנות את גדר ההפרדה באזור גוש עציון, ונתנה את הסכמתה למחיקת העתירות, תוך שהיא מודיעה כי בסוף 2012 תשקול שוב את חידוש הבנייה. בכך, היא בחרה לסיים את אחד ממצעדי האיוולת הצורמים ביותר בפרויקט הגדר, שתואר על-ידי ועדת ברודט כ"דוגמה נוספת לחשיבה ולהתנהלות לקויה ובזבזנית", תוך שהיא מותירה פרצה ביטחונית חמורה.

תחת הקביעה שהיסוד העומד בהקמת הגדר הוא ביטחוני, הסכים בג"צ כי המפקד הצבאי מוסמך להורות, משיקולים צבאיים, על הקמת גדר הפרדה בגדה המערבית. במקביל, ללא גיבוי פוליטי וללא תמיכה ציבורית, ניהל בג"צ את הקרב על "המידתיות" של תוואי הגדר, מול חמדנותן של ממשלות שרון ואולמרט, שניצלו את המחדל ש"הצבא לא ראה בגדר פרויקט שלו... הצבא ראה עצמו קבלן משנה המקיים הוראות לבניית גדר", כדברי הוועדה. סופו של הניסיון הפוליטי, בכסות ביטחונית, לקבוע את קו הגבול עם פלסטין, היה בהפסקה למעשה של בניית הגדר מסוף 2007, שעה ש"הגושים" המדומים והאמיתיים - אריאל, קדומים, מעלה אדומים וגוש עציון - נותרו מחוץ לגדר הבנויה.

סיפורה של הגדר בגוש עציון היה בבחינת שיא בשימוש הציני וחסר-האחריות שנעשה במושג הביטחון, להצדקת תוואים ששיקולים זרים עמדו ביסודם. כך היה באזורי צופין, סלעית, באקה אל-גרבייה, דרום הר חברון, "עוטף" ירושלים, נעלין ובילעין. בבילעין בג"צ אף קבע, באופן חסר-תקדים, כי התוואי "מסכן את הכוחות המסיירים לאורכו". בתצהיר שהוגש על-ידי צה"ל להצדקת תוואי הגדר בגוש עציון, תוואי המספח חמישה כפרים ורבבות פלסטינים, הושמעו שלל טיעונים ביטחוניים, הפוכים ביסודם מאלו שצה"ל נהג להציג בתיקים אחרים, ובראשם הנכונות להימנע ממשטר הבידוק הביטחוני - "משטר ההיתרים" - החל על כל גדר ההפרדה בגדה המערבית.

דחייתו של בג"ץ, לפני מספר שבועות, את העתירה שהוגשה כנגד "משטר ההיתרים", הניבה אומנם אנחת רווחה במערכת הביטחון, אך "הוצאת הערמונים מהאש" בידי בג"צ הכריעה, ללא פסק דין, את עתיד הגדר בתוואי שבו ביקשה ממשלת ישראל לספח את גוש עציון. עתה, מערכת הביטחון הייתה צריכה להכריע אם לאמץ את התוואי ש"המועצה לשלום ולביטחון" הציעה, מתוקף מעמדה כ"ידיד בית המשפט", כפי שעשתה בתיקים אחרים (בית סוריק, צופין, חרבת גבארה, חשמונאים ועוד), או לוותר בכלל על הגדר בגוש, כפי שראש מועצת גוש עציון העדיף. לדאבוננו, בדומה לעתירת הגדר באזור מעלה אדומים, מערכת הביטחון, אחרי שנים של דיונים משפטיים, בחרה באפשרות השנייה, המשאירה פרצה ביטחונית. בפרצה זו חדרו מפגעים, רק לפני ארבעה חודשים, כדי לרצוח מטיילים.

תיק גוש עציון מצטרף למסכת של אירועים חמורים שליוותה את בניית הגדר, הגדר שנדרשה להגן על אזרחי ישראל מפני הטרור הפלסטיני. אין להשלים עם אירועים אלה - הצגת מידע שקרי, חלקי ומוטעה לבג"צ, הפקרות ביטחונית, חמדנות פוליטית, עבריינות מוסדית, בזבוז משווע של כספי ציבור (יותר ממיליארד וחצי שקלים של משלם המיסים הישראלי!), וביזיון חוזר ונשנה במימוש פסקי הדין של בית המשפט העליון.

בשנת 2011, כמו בשלוש השנים האחרונות, תקציב "מרחב התפר" - העומד על 800 מיליון שקלים - מוקדש ברובו לאחזקת הקיים ולביצוע פסקי הדין של בג"צ שממתינים שנים ליישומם. התקציב המועט מבטיח שהגדר לא תושלם. בכך מצטרף פרויקט הגדר - שבו הושקעו יותר מעשרה מיליארד שקלים! - לתוכניות ישראליות שאפתניות אחרות, כמו מפעל ההתנחלות ו"ירושלים המאוחדת", שהחמדנות הפוליטית והעיוורון המדיני הובילו אותן ל"תפסת מרובה - לא תפסת".