אז מי אתה מרוואן ברגותי? <br>

בית המשפט המחוזי בתל אביב, בזכותו את ברגותי מ-33 סעיפי אישום של רצח ופיגועים ובהרשיעו אותו רק בשלושה מקרים קונקרטיים בהם נרצחו 5 אזרחים תמימים, כשל ברגעי האמת ולא הצליח להתרומם מעל לבינוניות וקיבעון מחשבתי דוגמטי.

נכון אמנם, שבית המשפט ציין והדגיש, שנוצר מצב מקומם לפיו ברור לו, שברגותי אינו רק מנהיג פוליטי תמים, אלא גם מעורב מעל לראשו בפעולות טרור ופיגועים - אך לצערו לא הוכח קשר ישיר לפיגועים ספציפיים, פרט לשלושה, בהם אכן הורשע.

בית המשפט קבע גם כי ברגותי ידע, פיקד, חילק הוראות וכסף לאנשי התנזים וקיבל הוראות ישירות מערפאת לביצוע פיגועים - אך מפקד השטח פעלו גם ביוזמתם, ולכן לא יכול היה לדעת על פיגועים רבים שהם כביכול ביצעו ביוזמתם. ומה רציתם - שברגותי ירוץ וישתתף אישית בכל הפיגועים?

גם בית המשפט הבין את האבסורד שבדבר, אך לא היה לו מספיק אומץ לב משפטי לגשר על הפער ועל החסר, מה שקרוי בלשון מקצועית - "לאקונה בחוק" - באמצעות פרשנות מרחיבה אמיצה, שאחריה גם באה חקיקה שסותמת את ה"חור" שנתגלה.

פקודת הפרשנות ועקרונות הפרשנות, עליהם נכתבו ספרים רבים, מדברים על פרשנות המונחית ברוח החוק, כוונת המחוקק ומטרת החקיקה. אין כל ספק שבמקרה של ברגותי, מטרת המחוקק והחקיקה היתה לכלול בתוכה את ראש הפירמידה, הנותן הוראות, מחלק כסף, מסית, מדיח וקורא לאינתיפאדה מזוינת ופיגועים, אלה שהוא מורה ישירות ואלה שמבוצעות מהשראתו, אם על-ידי אחריות שילוחית, או אחריות קונסטרוקטיבית מועברת.

מחוק העונשין, על סעיפים כמו שותפות לעבירה, סיוע, הסתה, הדחה, קשירת קשר - וכן הפקודה למניעת טרור - ברור שרוח החוק והמטרה שלו לא רק לקשור את המבצעים הישירים אלא גם המתכננים, ה"מוח" שמאחורי הביצוע.

המשפט הפלילי מלא בדוגמאות בהן הועמדו לדין והורשעו המתכננים הקרויים ה"מוח", שלא השתתפו אישית ולא היו בקיאים בכל הפרטים שקרו בשטח, בעבירות העיקריות כמו שוד רצח וגניבה. בית המשפט, התלבט אמנם בסוגיות, ואף קבע שיש לו אחריות כללית ומוסרית אך אבחן זאת לאחריות פלילית ישירה שהוכח שידע עליהן.

כאן הטעות של בית המשפט בעיצומה, שהרי אם נקבל עקרון זה כפשוטו, לא ניתן מעשית כמעט אף פעם להעמיד לדין מנהיג של ארגון טרור, המתהדר בתואר של מנהיג פוליטי לדין, דוגמת ערפאת והכפופים לו - שברור שאינם משתתפים אישית בפיגועים.
ברור גם שבמבנה ההיררכי, של כל גוף פוליטי או צבאי ובמיוחד בגוף שעוסק במעשי טרור - לא יכול ולא מקובל שהראש ידע על כל פעולה ופיגוע, שהרי זה לא חשוב אלא המטרה הכללית - לבצע פיגועים איפה ומתי שניתן כדי לפגוע בישראלים. אחריות "מיניסטריאלית" - פירושה גם אחריות למעשים של הכפופים - שמבצעים את רוח ההנחיות, מבלי לדווח על פרטי הביצוע.

ברוח זו - וכדי לסתום את החור ולמנוע אי הבנות - נחקק לפני שנה החוק למלחמה בארגוני פשע, המכיר בסיטואציה זאת של ראש משפחת פשע או ארגון, שאינו משתתף אישית, אך אחראי לביצוע העבירות. זה גם המקרה של ברגותי, ואת "החור" הזה בחוק היה צריך לסתום באמצעות פרשנות אמיצה.

הטוענים שברגותי הוא מנהיג פוליטי בלבד, או - ברוח ח"כ אחמד טיבי וחבריו - שהוא לוחם חופש ולא מכיר בסמכות בית המשפט הישראלי, הם ממש מגוחכים ומתריסים. שהרי אין כל מניעה, כפי שאכן קורה במציאות, שברגותי יהיה גם מנהיג טרור וגם מנהיג פוליטי ששואב את כוחו מהטרור. הסמכות להעמידו לדין בישראל מעוגנת היטב בחוק ובפסיקה ועם זה אין כל בעיה, פרט לכותרות פוליטיות נבובות. חסד עשתה עמו ישראל, שמטעמי תדמית בינלאומית העמידה אותו לדין בבית משפט אזרחי במקום בבית דין צבאי - ובמידה רבה סנדלה את עצמה לתוצאה האומללה של הזיכוי ברוב בסעיפים.

האבסורד שבתוצאה הוא, שברגותי באולם בית המשפט לפני ובמהלך משפטו ואף בסופו נאם והצהיר שיש להמשיך באינתיפאדה מזוינת שפירושה פיגועים ורצח בישראל. יתירה מזאת, אוסף הופעותיו בטלוויזיה הפלשתינית והישראלית לפני מעצרו ואחריו, דיה להוכיח על-פי התבטאויותיו והצהרותיו שהוא לא רק מנהיג פוליטי אלא גם מנהיג טרור.

ובמקום שבית המשפט יוכיח אותו וירשיע אותו כרוצח גדול ומנהיג קטן - עשה בדיוק ההיפך מכך, מה חבל ומה מביך. כל עוזריו וסגניו של ברגותי פעלו בשמו ומטעמו - כך הם הצהירו בבית משפט וחלקם נדונו למאסרים ממושכים וכבדים - ואותו, את המנהיג, הצליח בית המשפט לזכות.

על התביעה להביא הנושא העקרוני להכרעה לבית המשפט העליון ובמקביל יש לדאוג לחקיקה מזורזת, כדי לסגור את "הלקונה השחורה" במהירות, כדי לא לתת פתח לכל מיני טרוריסטים עם תארים פוליטיים להתחמק מעונש. ועד אז להושיב את ברגותי עם כמה מאסרי עולם.

____________________________________________________________
הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי. היה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות.