הטבח בסוריה ושקר המוסר המערבי

הניסיונות ההססניים של מדינות המערב להעביר החלטה המגנה את סוריה במועצת הביטחון של האו"ם על טבח אזרחיה, מצטרפים לשורה ארוכה של מקרים בהם העולם החופשי מגלה אוזלת יד קיצונית נגד משטרי רוע שמחסלים את אזרחיהם ללא אבחנה. שוב ושוב מתברר כי ה"אימפריה" האמריקנית יחד עם שאר חברות הברית הצפון אטלנטית הן רק נמר של נייר, המתקשה לתמוך בעמדות בסיסיות של מוסר, גם כשאלו כתובות באותיות קידוש לבנה על הקירות האלקטרוניים של ה-CNN ואל ג'זירה.

נהוג לתרץ את המשבר המוסרי הזה של המערב בטענה כי בין מדינות אין מוסר, יש רק אינטרסים. אלא שטענה זו עומדת בניגוד מוחלט לאתוס המערבי ולעיקרון החופש שבשמו המערב מטיף לשאר העולם. חמור מכך, העמידה מנגד כשרודן אכזר רוצח את בני עמו ויורה בטנקים ובכלי ארטילריה על ערים שלוות, שומטת את הבסיס המוסרי עליו קיימת התרבות המערבית עצמה. אז נכון שרוסיה וסין לא צפויות לתמוך בקרוב בעמדות מבית מדרשם של ז'אן ז'אק רוסו, הובס, לוק ואבות הפילוסופיה המערבית האחרים שעיצבו את מושגי היסוד של כבוד האדם וחירותו, אך ההתנגדות של שתי המעצמות האלו לפעולות הגנה על חסרי ישע בסוריה ובמדינות אחרות, אינה צריכה לסרס את המערב מלפעול בכל דרך אפשרית כדי למגר את הרע בעולם. מדובר הרי בצו מוסרי ומצפוני ראשון במעלה שכדי לקיימו אין צורך בהחלטה של האו"ם אלא בחוש מוסרי אלמנטארי.

אולם החוש הזה לא קיים כבר שנים באירופה, גם לא כנראה בארה"ב, קנדה ואוסטרליה. מאז שלהי המאה ה-20 המערב הפך חסר רלוונטי מבחינת המוסר וחירויות הפרט של עמים אחרים. התרבות שחרטה על דגלה "אחווה, חירות ושיווין", סיסמת המהפכה הצרפתית, דוגלת היום בקפיטליזם דורסני בו הפרט נמדד רק לפי ערכו הכספי. זו תרבות שלעולם תפתח במלחמה רק אם יש סכנה לאיבוד מקורות האנרגיה שלה (עירק ולאחרונה לוב). האיחוד האירופי פועל גם מחשש מפני מאות אלפי פליטים לובים ואפריקנים שיתדפקו על שעריו. המערב שטען לכתר המוסר וזכויות האדם במאות האחרונות, איבד במאה ה-21 לחלוטין את הזכות לטעון להגמוניה מוסרית. מדינות המערב במו ידיהן מוכיחות לכלל אזרחי העולם כי לא החופש הוא העיקר וגם לא השוויון אלא רק הכסף.

מדהים שלאוזלת היד המערבית יש רק יוצא דופן אחד ברור: מדינת ישראל. למרות שישראל משתדלת תמיד להגן על החלשים, ויעידו על כך פסיקות בית המשפט העליון וההתנהגות המופתית של צה"ל ביהודה ושומרון, עדיין רק היא נתבעת לעמוד בעולם הערכים ממנו מתעלם המערב. גם זה, ואולי יותר מהכול, מלמד על פשיטת הרגל המוסרית של העולם המערבי ה"נאור". ישראל היא המדינה היחידה בעולם הנתבעת להכיר דה פקטו ודה יורה בעם שמעולם לא התקיים ומעולם לא נכבש על ידה, גם כשעם זה (הפלשתיני), מצהיר גלויות ששאיפתו היא לחסל אותה.

לידתו של האבסורד המוזר הזה בבסיס הנוצרי השקרי של תרבות המערב. שהרי איך אפשר לצפות מעמים שחונכו להגיש תמיד את הלחי השנייה ואף פעם לא עמדו בכך, אלא אם כן הייתה זו לחיו של יהודי, להוביל את העולם מבחינה מוסרית?