גלי צה"ל היא תחנת רדיו צבאית והיא גם, למי ששכח, יחידה צבאית. כיחידה צבאית לא היה אמור להיות לה גוון פוליטי כלשהו, כך מקובל במדינות דמוקרטיות. מתברר, למרבה הפלא, שלא כך הדבר. איך אני יודע? נעזוב לרגע את הביקורת מימין, אפילו
רביב דרוקר מודה שזו
תמונת המצב בגלי צה"ל, אם כי להגנתה הוא טוען שהביטוי השמאלי שלה מתון. בפוסט האחרון שלו כותב דרוקר "יש סיבות עומק, כנראה, לזיהוי של אנשים שעוסקים בתקשורת עם עמדות ליברליות, מתונות או פשרניות" זה מסוג המשפטים "החכמים" שלא אומרים שום דבר. יש גם סיבות עומק לכך שבמלון ריץ מתאכסנים אנשים עשירים במיוחד - מה אנחנו למדים מכך?
מרביב דרוקר למדתי שעלי להיות אסיר תודה שגלי צה"ל הם בכל זאת לא
עיתון הארץ ובימים אלו זו גם מחשבה מנחמת. למרות זאת סברתי בתחילה שיש לסגור את גלי צה"ל, להעביר את החיילים המשרתים בה ליחידות קרביות ואת
רזי ברקאי לעצבן באמצעי תקשורת אחר. מה באמת ששכנע אותי היו דווקא האשמות מבקרי התחנה במקרתיזם. נטען כי אנשי גלי צה"ל נרדפים ופרנסתם נפגעת בשל מתן ביטוי לאמונותיהם הפוליטיות, ממש כמו שסופרים ואנשי קולנוע נרדפו בשנות החמישים בארצות הברית!
אין טעם להסביר לבורים המלומדים הללו את העובדה שכאן מדובר בכל זאת בתחנת שידור צבאית האמורה לשקף את הווי הצבאי בלבד. הצבא, כמקובל בכל מדינה דמוקרטית מתוקנת אינו צריך לבטא עמדות פוליטיות. בארצות הברית של שנות החמישים הפגיעה הייתה בגופים ובאנשים פרטיים שבמדינה דמוקרטית אמורים להיות חופשיים לבטא את דעותיהם ובוודאי שלא לסבול מהן. אין תועלת לברר מה הייתה עמדתם של לוחמי החופש הדגולים שלנו לו גלי צה"ל הייתה מורכבת בעיקרה משדרים בעלי זיקה ימנית ודתית מובהקת- יש גם כמה כאלו - פחות בתל אביב ויותר בחבלי ארץ אחרים. אחדים מהם אפילו שירתו בעבר בגלי צה"ל.
הרבה יותר מעניין מחקר העמדות הפוליטיות של אנשי התחנה יהיה לברר מהי קבוצת ההתייחסות החברתית ממנה הם מגויסים - כוונתי לחיילים. אף אחד לא יופתע לגלות שרובם אשכנזים, חילוניים מאזור המרכז ואפילו ממשפחות די מבוססות. על אנשי התקשורת האזרחיים העובדים בתחנה אין צורך להרחיב את הדיבור- אנו יודעים מהו בדרך כלל מוצאם החברתי.
לאחר זמן מה נרגעתי - אף אחד לא באמת רוצה להסתכסך עם הקליקה התקשורתית ויש לגלי צה"ל הרבה מאד אוהדים בעלי השפעה המקווים לשלוח את הבן או הבת לשירות צבאי בתחנה. מה שבאמת נדרש הוא להעביר את התחנה, יחד עם רובם של בסיסי צה"ל, לנגב, לשכנם כפי שמשכנים את חיילי השריון והתותחנים, באוהלים או בביתנים מקובלים, להאכילם בתפריט צבאי רגיל ולא נשכח גם שק"ם ואפילו מועדון יחידה מסודר.
אחת לשבועיים שלושה יזכו החיילים המסורים המשרתים בתחנה לחופשה בצפון. איני מציע חלילה לשלוח אותם לדלג על הגבעות כאיילות, אבל מפעם לפעם הם יכולים, אולי, לתרום מזמנם למעט פעילות ביטחון שוטף -בגבול הדרומי זה תמיד נחוץ. מעבר לכך התחנה תתפקד כרגיל כמו שהיא מתפקדת כיום וכך היא תהיה לא רק נכס תרבותי אלא גם ביטוי לחזון הציוני.
אני משער כי אם מהלך כזה יזכה לתמיכה משמעותית יתייצבו כל שדרני התחנה וחייליה חבושים בכיפה סרוגה, כעבריינים לפני גזירת העונש. כמה אפילו יצטיידו בצמיד כתום עליו ייחרת "יהודי לא מגרש יהודי" אפילו לא מיפו לשבטה. לשנות השקפה זה באמת דבר קל יחסית לשירות אי שם בין שדה בוקר למצפה רמון.
וגם: חוויית היורוסטאר ולמה צריך לשים לב כאשר נוסעים ברכבת שמתחת לתעלת לה-מאנש
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
