היום הלכתי לבצע קניות בסופרמרקט אשר ליד ביתי. עברתי ליד מקרר מוצרי החלב, בדקתי כל מוצר ומוצר בנפרד, את הגבינות הצהובות, היוגורט הגבינות ואפילו החלב. כל דבר שסומן שמוצר שיוצר על-ידי תנובה נשאר על המדף. העדפתי את כל היצרנים הקטנים, רק לא תנובה. כך עברתי למדף הביצים ולא נגעתי באריזות שסומנו על-ידי תנובה, כך עוד ועוד. בסוף הקניות כאשר הבאתי את המוצרים הביתה רווח לי. זאת הפעם הראשונה מזה למעלה מחמישים שנה שאני זוכר את עצמי, בביתי לא היה אף מוצר של תנובה.
ממש הרגשתי משונה, כל המוצרים ללא יוצא מן הכלל, אף פריט של תנובה, הרגשתי נפלא. אולי כך נתחיל ללמד את תנובה וחברת ההשקעות הזרה אשר נציגתה בארץ בשם זהבית סוף סוף לא יחיו על רווחי עתק דווקא ממני. הרגשה נפלאה. קניתי רק מוצרים השייכים למחלבות קטנות וחלב של טרה - הכול בשליטה ישראלית ,שום דבר בשליטה זרה.
קניית המוצרים המיוצרים על-ידי יצרנים קטנים תביא אותם להתחזקות הולכת וגוברת, ותוריד אם אנו נתעקש את הענק הזר הזה, המנוכר הזה, שהבנתי עד כמה הוא מנוכר מההתבטאויות של זהבית, ( ( לא שיש לי דבר משהו נגד אותה זהבית, איני לא מכיר אותה באופן אישי, אך התבטאויותיה גרמו לי להרגיש כי תנובה אינה מוצר הבית שלי יותר). זה ממש מוזר לאחר עשרות שנים שאין אפילו מוצר אחד של תנובה. אפילו הירקות לא יהיו של תנובה גם על כך נתחיל להקפיד בקנייה הבאה, עד אשר נהיה בטוחים שהבית נקי מתנובה.
שלום לך תנובה ולא להתראות, נשכח אותך ולא נשוב אליך כי הפעם הזיכרון הוא לא קצר יותר, שלום ולא להתראות תנובה.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
