חוק גרוניס וכצל'ה גם

בימים ששופט בית המשפט העליון, ד"ר אשר גרוניס, היה עדיין עורך דין בלי זקן לקחתי אצלו סמינריון כלשהו. אני שובר את הראש ומתקשה לזכור אם הוא הביע אז בכיתה את דעתו על חקיקה פרסונלית.

אבל אני מוכן לחתום, שאילו נשאל לדעתו הוא היה מתנגד לכך - בדיוק כמו תלמיד שנה ראשונה בפקולטה למשפטים הלומד את הכלל הבסיסי הזה. אז איך זה שהשופט גרוניס, שופט בית המשפט העליון, כך נגרר אל תוך החבורה הלא מכובדת של אנשים שזכו לכך שייקרא חוק על שמם?, אכן, יש משהו כמעט אכזרי בכך שהשופט גרוניס ייאלץ לוותר על כס נשיאות בית המשפט העליון רק בגלל שחסרים לו פחות מחדשיים לפז"מ, שהוא על-פי החוק כיום שלוש שנים.

וכך, זכה שופט בית המשפט העליון, אשר גרוניס, שהוא איש צדיק לכל הדעות, שתעשה מלאכתו בידי חבר הכנסת כצל'ה, שעושה נפשות לשינוי החוק וקיצור הפז"מ לשנתיים, וככל שהדברים נראים עתה - הוא גם יצליח בכך. מה מניע את חבר הכנסת כצל'ה? מיותר לשאול. ברור שרק הצדק וההגינות הם אלה שמאירים את דרכו.

אבל האם השופט העליון גרוניס חייב לכבד את חוק גרוניס? האם יוכל השופט גרוניס לטעון בבוא היום, שלמרות שהוא מתנגד לחוק הפרסונלי של קיצור הפז"מ שנתפר ביוחד בשבילו, אין לו ברירה אלא לקיים את החוק ולהתיישב על כורסת הנשיא כמי שנכפה עליו הר כגיגית? אין חיה כזאת.

אכן, הוועדה למינוי שופטים ממנה את הנשיא על-פי עיקרון הסניוריטי, אבל אין כוח שבעולם - לא כוח חוקי, ודאי לא כוח מוסרי - שמחייב שופט כלשהו להיות נשיא אם אינו רוצה בכך.
תזכורת: השופט משה זילברג (איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא), ויתר על כהונת נשיא בית המשפט העליון כשהגיע תורו לכך על-פי עיקרון הסניוריטי - למרות שיכול היה לכהן כנשיא במשך חמש שנים.

בכל הכבוד הראוי, טוב יעשה השופט גרוניס אם לא ישחק לידיו של כצל'ה, וישחרר רמז, שבדעתו לעשות מעשה זילברג ולוותר על גלימת הנשיאות - זו הגלימה שכצל'ה תופר עבורו בתפרים גסים במיוחד, ושאין בה אלא לבזות את מי שהקונסטיטוציה אמורה לזרום בעורקיו.