מלחמה בבית

האמת היא שלשמאל המוביל את מחאת האוהלים אין מגע אמיתי עם החברה הישראלית. כשמאלן, אתה נתפס לעמדה השמאלנית הזולה שמסתכלת בצורה עוינת כלפי המדינה, הצבא והמתנחלים, ובעיקר בהתנשאות על המזרחיים ואנשים קשי-יום. על כל אלה גוברת כעת השנאה כלפי בנימין נתניהו והמחנה הלאומי שהוא ממנהיגיו. הכל מותר במלחמת השמאל נגד הימין והמתנחלים. גם לגייס את ויקי כנפו, את גלעד שליט, את מצוקת המחיה והדיור. גם לחבור למזרחיים ולדתיים ואפילו למתנחלים. העיקר להכות את המנהיגות הציונית ואת ממשלת ישראל ואם אפשר להפילה, מה טוב.

משהו מעוות במציאות שבה השמאל מוביל את מחאת האוהלים ומחאת גלעד שליט. משהו לא טוב קורה פה. משהו נבזי שלא ייאמן. המלחמה עם הערבים האיסלאמיסטים מגיעה כעת לשיאה, בארץ ובעולם, כפי שמבינים מומחים ואנשים פשוטים כאחד. ההתעלמות הזו מאיום ההכרזה על הקמת מדינה פלשתינית, מהמתקפות החוזרות ונשנות על גבולות הארץ, מהחרמות והנידויים על תוצרת הארץ כחול-לבן, מנטישת ישובים יהודיים בנגב ובגליל ומהפריפריה, מהחרמות האקדמיים והכלכליים וצווי המעצר לקצינים ומדינאים בחו"ל, מהתעצמות החיזבאללה והחמאס, מהתקפלות אובמה והממשל האמריקני והאירופי בפני האיסלאמיזם - כל זה מדליק נורה אדומה מאוד.

עלינו לזכור ולהזכיר היטב, בעיני השמאל: ארגוני הטרור הערבי הם לוחמי צדק ומהפכנים חברתיים ותרבותיים שמבערים את היהדות והמדינה היהודית המושחתת. בעיני השמאל: בנימין נתניהו והמחנה הלאומי ומדינת ישראל הציונית כמדינה יהודית הם הרוע בהתגלמותו.

מחאת האוהלים הזו משמשת לגרועים שבאויבינו כעשן מיסוך ומה שקוראים לו "חול בעיניים" כדי להסיט את תשומת הלב של העם היושב בציון מסכנת המלחמה העולמית השלישית הממשית היוצאת מן הכוח אל הפועל ברגעים אלה ממש. מחאת האוהלים היא ביודעין ו/או שלא ביודעין פעולת הסחה ערמומית ונכלולית שמעניקה לערבים ולאיסלאמיסטים בכלל ולאלה החותרים להקמת מדינה פלשתינית על חורבותיה של המדינה היהודית, את הזמן ואת המרחב שיאפשר להם לתכנן ולהוציא לפועל בעוד זמן קצרצר מתקפה מדינית ואינתיפאדה שלישית אכזרית יותר מכל קודמותיהן.

ג'ורג' אורוול (מחבר "1984") אמר שאנשי שמאל או אינטלקטואלים הם אנשים שמשחקים באש. הם נהנים מן המשחקים האלה. הם נהנים לראות את בנימין נתניהו ואת המחנה הלאומי ציוני יהודי פטריוטי, מתפתל בייסורי רעל השנאה שמזריקים לכולנו בחוצות הערים. רעל שנאת החינם הזה כבר היה בעוכרינו והביא לחורבננו בימי בית ראשון ובית שני. כולנו נתונים כעת בימי בין המצרים המחדדים את סכנת שנאת החינם שהגיעה לשיאה, כאז כן עתה.

השמאל מחכך ידיו בהנאה רבה כשלמזימתו להפלת הממשלה הציונית במדינה היהודית מצטרפים גם אנשים תמימים וקשי-יום שבאמת לא מבינים לאיזה משחק דמים מסוכן הם נכנסו. לא מעניין את השמאל באיזו סכנה מוחשית אמיתית וקטלנית כולנו נמצאים. לא מעניין אותו שום דבר חוץ מלהפיל את נתניהו ואת הממשלה הציונית. זו שנאה עיוורת שאינה בוחלת בשום אמצעי, ומעוורת את עיני הציבור ומובילה אותו אל פי התהום הפלשתינית כצאן מובל לטבח.

אנחנו נמצאים במלחמה מול לוחמה מהפכנית שמאלנית שכרתה ברית עם הפלשתינים ועם שונאי ישראל, שאם אנחנו לא ננצח בה, היא תביא לחורבננו. זה צריך להיות האתגר ולא מה הפתרון. הפתרון הוא קודם כל למגר את הדבר הזה.

יש אנשים שמתחברים ליהדות דרך העניין הדתי ויש כאלה שיכולים להיות חילוניים גמורים אבל הם מחוברים לעם. יש להם חיבור אל העם ואל גורלו ואל מה שעבר ועובר עליו. כשצריך לבחור בין להיות חלק מן העם לבין להיות חלק מאליטה בינלאומית - כמו רוב הפסודו-אינטלקטואלים בארץ - אתה בוחר להיות שייך לעם.

העם אינו טיפש. העם אינו מתפתה לנכלולי השמאל. העם מבין ש"עובדים עליו בעיניים" באוהלי המחאה של מצוקת הדיור ושל משפחת שליט. העם מתפכח. העם מבין שהתחברות לארגוני השמאל פירושה קץ הציונות ומדינת היהודים. אל תתחבר לשמאל גם אם רוממות הצדק החברתי בגרונו הניחר משנאת חינם, בשעה שחרב פיפיות מורעלת בידיו החוברות לאויבי העם והמדינה.