במגילת העצמאות שלנו כתוב שחור על גבי לבן החזון המרטיט לבו של כל אזרח - "מדינת ישראל תהיה מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום,
לאור חזונם של נביאי ישראל." המציאות הישראלית היא בבחינת מכת אגרוף לחזון הערכי-חברתי של נביאי ישראל, להם אנחנו מעניקים מקום של כבוד במגילת העצמאות. אף לא נביא אחד בישראל היה שופר של כלכלת שוק חופשי, שהיא בבחינת ג'ונגל חופשי, שתוצאותיה העצמת פערים חברתיים בדמות "פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שׁוֹמְרוֹן הָעוֹשְׁקוֹת דַּלִּים" מצד אחד. ומולם דור צעיר המוכר את כוח עבודתו בשתים שלוש משרות כדי לזכות בקורת גג, דור צעיר החש שהוא תוצר המציאות של
"עַל מִכְרָם בְּכֶסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלַיִם." במגילת העצמאות הבטיחו לנו הגשמת חזון לאור חזונם של נביאי ישראל. נביאי ישראל, ששידרו יסודות של צדק, שידרו למעשה מסר ברור של חברה,
שכל חוסנה הוא פועל יוצא של מסגרת, המייצבת סולידריות של כל האזרחים. מדינה הרואה חובה ראשונית בנטילת אחריות לספק לחברה שירותי בריאות, חינוך, דיור
באופן השווה לכל האזרחים המרכיבים את החברה. ומה שקורה היום, שבריאות וחינוך, ניתנים היום כסחורות יקרות ערך, שלא כל אחד יכול לרכוש אותן. ודיור הוא לא בר השגה לדור הצעיר.
חזון נביאי ישראל דוחה בשאט נפש את ראיית התרבות והחינוך, כסחורות שלא כל אחד יכול לרכוש אותן. חזון נביאי ישראל הוא חזון של צדק חברתי, אותו צעירי ישראל מחפשים בנרות ולא מוצאים אותו . הוא נשאר יתום דבוק למגילת העצמאות. לכן אני מוקיר תודה לצעירי ישראל , הזועקים היום בקול חזק וברור בכל קרן רחוב - "הָעָם רוֹצֶה צֶדֶק חֶבְרָתִי", אותם צעירים גואלים את חזון נביאי ישראל מיתמותו' שנכפתה עליו על-ידי שררת ההון וכל ממשלות ישראל.
נביאי ישראל לא שידרו חזון של מדינה, שעוצמתה הכלכלית ניכרת אך ורק בעוצמת הבורסה ברמת גן ובעוצמת הבנקים בסיטי של תל אביב, עוצמה , שמותירה יותר מדי קבוצות גדולות מחוץ למעגל הסולידריות שלה. עוצמתה הכלכלית של מדינה ניכרת בחוסנם של עדית וירון, עמליה ובוריס, פאטימה ומוחמד, זוגות צעירים , שמבקשים לקיים את עצמם בקריית שמונה, בשדרות בתל אביב ובנצרת עם שני ילדים קטנים.
קיימת עוצמת פער בין חזון נביאי ישראל ובין מציאות, שמאפשרת לכוחות השוק לפעול באופן הפרוע ביותר ללא בלמים, בלי שייצבו מגבלות על הכלכלה החופשית. גם אם הכלכלה החופשית היא אידיאל בעיני קברניטי המדינה - ובמיוחד בעיני הקברניט הראשי ,
בנימין נתניהו - חובה להטיל מגבלות וחישוקים, ולא לתת להשתוללות של היום להמשיך לבתר את החברה.
חזון נביאי ישראל אינו מתיישב עם שירותי עבודה זולים וכנועים, עם ניצול מחפיר של מהגרי עבודה ממדינות זרות ועובדים בני עם אחר שאנחנו שולטים עליהם . חזון נביאי ישראל מתיישב עם מדד עוצמתה של מדינה וחברה בחוסנו של ההון האנושי היוצא עם בוקר לעבודת יומו בחרושת ובשדה , במדע ובהיי-0ק, לעבודת המורה בבית הספר ולעבודת הרופא בבית החולים, ולא בחוסנם של כרישי נדל"ן.
כמי שמשוטט בעשור השמיני לחייו, אני מחזק את ידיהם של אותם צעירים הלוחמים ברחובות הערים על נפשה ודמותה הערכית של ישראל כחברה , שפניה אל הצברי ההון האנושי של החברה כולה כערך עליון.