פרשנות: מנכ"ל קדימה חייב ללכת הביתה

קל לומר שדודו ואנונו הוא תפוח רקוב אחד, ויש בזה הרבה מן האמת. ברשות המיסים עובדים 5,300 איש, ועובדה היא שכתבי אישום כאלו הם נדירים. מצד שני, אסור לשכוח את פרשת רשות המיסים שהסתיימה רק לפני חודשים אחדים. נכון שמדובר בשני מישורים שונים לגמרי - מינויים בצמרת מול שוחד בשטח - אך עדיין עולה השאלה, מדוע קיימת אווירה המאפשרת מעשים כאלו.

אפשר כמובן לדבר על השכר הנמוך, העבודה השוחקת, הפיתוי אל מול הסכומים העצומים בהם מדובר. כל זה נכון, אך לא מספיק. דומה שיש צורך בשינוי מן היסוד של התפיסה האתית, של הנחלת הידיעה הברורה בכל הדרגים ששום מעשה חריג לא יתקבל, של ההכרה בכך שמי שיחרוג במילימטר - ישלם במשרתו. מצד שני, חשוב מאוד שלא לגרום לשיתוק ולחוסר רצון לקבל החלטות ולקחת אחריות. האיזון בין שני אלו הוא מלאכה קשה אך הכרחית, והוא חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות של מנהל הרשות הבא (שמינויו מתעכב ומתעכב ומתעכב).

עוד הערה על המאכער שהגיע לצמרת קדימה. הן כתב האישום והן פסק הדין מתארים את מוגמי כמי שאנשים מסביבו ידעו שהוא יכול לסדר עניינים. מוגמי מעולם לא הסתיר זאת, ולפי פסק הדין - אף עשה מכך פרנסה לא רעה. מה שמטריד במצב הזה הוא, שמוגמי לא היה צריך לחשוש אפילו לרגע שמישהו יגיד שמשהו כאן לא בסדר. שהאווירה הייתה - ומן הסתם עודנה - כזו, ששימוש במאכערים כדי לפתור בעיות ברשות המיסים נתפס כמעשה טבעי ואפילו לגיטימי. וכך אנחנו חוזרים לנקודה הראשונה: החובה לעשות הכל כדי לעקור מן השורש הן את התופעה והן את האווירה המאפשרת אותה.

יוחאי יעיש, אמרגנו של קובי פרץ, מתואר כמי שהפעיל עבריינים כדי להסדיר עניינים שונים. שוב יש כאן השקה בין בכירים בזמר המזרחי לבין העולם התחתון, וזה כבר מפסיק להיראות כמו משהו מקרי. והנה קשר אחד ברור: השופט שיתחיל לדון מחרתיים (יום ד', 7.9.11) במשפחה של מרגלית צנעני הוא דוד רוזן, מי שיושב במשפטו של ואנונו.

מבחינה ציבורית, משה שחורי אינו יכול להישאר אפילו יממה אחת נוספת בתפקידו כמנכ"ל קדימה. לאחר שבית משפט קובע שהוא היה מוכן בעיניים פקוחות לשלם שוחד תמורת הסדרת ענייניה של אשתו, שחורי חייב ללכת הביתה עוד היום. לא צריך לחכות לפסק דין של בית המשפט העליון; לכל היותר, אפשר למנות לו ממלא-מקום כך שיוכל לחזור לתפקידו אם העליון יהפוך את הדברים. אבל אסור לו להמשיך ולעמוד בראש המנגנון של המפלגה הגדולה בישראל.

שחורי לא היחיד. יואל מוגמי, יועצו הפוליטי, יוצא מהמשפט הזה רע מאוד. מאכער שלא היסס לנצל בגלוי את קשריו הפוליטיים כדי "לסדר" עניינים במס הכנסה. שקרן שהעיד אמת רק לאחר שהתברר לו שנתפס. אדם שלא ניתן לסמוך עליו אם אין ראיות נוספות. קדימה חייבת להעיף אותו מיד.

ובכלל, המפלגה הזו שוב מוכיחה שהיא הבית החם לעבריינים למיניהם: אברהם הירשזון, צחי הנגבי, חיים רמון וכמובן אהוד אולמרט. כולם בצמרת הגבוהה ביותר שלה, חלקם עדיין פעילים בה או מתכננים קאמבק. "גברת ניקיון", ציפי לבני, היא שמינתה את שחורי למנכ"ל המפלגה והיא שצריכה כעת להוכיח שהיושר חשוב לה יותר מהמחויבויות האישיות.

במאמר מוסגר, אין זה פלא שקדימה נראית כך. מפלגה שקמה בחטא, תוך רמיסה גסה של כל עקרונות הדמוקרטיה, היא כנראה הבית הטבעי של מי שההקפדה על שמירת החוק אינה בהכרח בראש מעייניו. ספק אם מפלגה כזו, עם עבר כזה שגולש שוב ושוב להווה, יכולה להיחשב כשותפה לגיטימית בשלטון.