הנאום של ליף: נחשף פרצופה של המחאה

לאותם מאות אלפים שהלכו להפגנות במקומות שונים בארץ, אך בעיקר בתל אביב, ירושלים וחיפה המחאה, שהחלה כ" מחאת האוהלים", נראתה כשיא של אמירה פוליטית, אך למיליונים שלא השתתפו בהילולה נראתה המחאה כחגיגה שינקינית טיפוסית: " אני ואפסי".

רבות נכתב ונאמר על הדרישות הכוללניות, על הסיסמאות שאין מאחוריהן מאומה, אך לשיא הגיעה אמירתה של מנהיג ומחוללת המחאה, דפני ליף, כי הקריאה ללכת לפריפריה היא צביעות.
במילים אחרות. מי שגר בפריפריה שיישאר בפריפריה מי שגר במרכז שימשיך לגור במרכז. הדרישה מתושב כפר שמריהו שעבר לתל אביב לעבור לגור בפריפריה באם אין ידו משגת לקנות דירה בתל אביב היא צביעות לשמה. על הממשלה כסדר עדיפות ראשוני לדאוג שהגרים במרכז יוכלו לרכוש דירות זולות במרכז.

ה"מסכנים" בפריפריה שימשיכו לגור שם, הרי מישהו צריך לגור שם. לדרוש מתושב כפר שמריהו, כמשל, לעבור לשם זו באמת חוצפה וצביעות שאין כדוגמתה.

רבותי, זה פרצופה האמיתי של "מחאת האוהלים" הם רוצים דיור מסובסד בטווח הליכה מרחוב שינקין. כל היתר כגון טילים, כיפות ברזל וכדומה, ממש לא נוגע להם, זה לא ישבור אותם. הם ימשיכו את המחאה הלאה והלאה, בתמיכת אותם טיפשים שתמכו בהם עד היום וחלקם בטח ימשיך לתמוך בהם גם בעתיד עד שיקום פה משטר שהיה קיים שנים רבות ממזרח לחומת ברלין עד הריסתה הסופית בשנת 1989.

איני יודע אם רבים תהו מדוע אין פוליטיקאים במחאה זו. מצד אחד זה נותן לה גוון של משהו צעיר, רענן, חדשני, אך ההסבר הוא הרבה יותר פשוט. כל חמשת "המייסדים" והחוג הקרוב אליהם מזוהים, באתרי אינטרנט שונים כחברי קבוצת האנרכיסטים וכחברי מפלגת חד"ש (הגלגול הפוליטי של רק"ח והמפלגה הקומוניסטית).

אין לחברים אלו כל עניין לתת במה פוליטית וכפועל יוצא מזה גם רווח פוליטי לציפי לבני או שלי יחימוביץ, כמשל. כל הפוליטיקאים שהעזו להופיע (רגב, מצנע, כץ ואחרים )עלבו בהם, גידפו אותם, תקפו אותם ונאלצו לעזוב בבושת פנים. רק במאהלים קטנים נתקבלו פוליטיקאים בסובלנות. המייסדים דאגו כל הזמן להסוות את שייכותם הפוליטית לכן הם נמנעו מלגלוש לנושאי שלום וביטחון, שם היו נאלצים להיחשף במלוא "מערומיהם" הפוליטיים.

לפי הידוע לדפני ליף יש כותב או כותבי נאומים. איני בטוח שרמתה האינטלקטואלית מספיקה להבעת הרעיונות שהיא מביאה בנאומיה ובעיקר באחרון שבה. בכל אופן כל מי שמעיין ברצינות בדברים מבחין בשקרים שממלאים את הנאום. אין בו כל אמירה שמשקפת באמת את המציאות, אלא מציגה את המצב כסוג של דיכוי כלכלי שמשרת רק את העשירים, הבנקים, החברות הגדולות והממשלה. בקיצור תעמולה קומוניסטית משומשת שכבר מזמן חשבנו שהלכה לעולמה והנה חמישה הזויים יחד עם כמה מאות אלפי טיפשים מקימים אותה לתחייה.

יש בעם קבוצה לא מבוטלת של אנשים, מצביעי קדימה והעבודה שנחלו תבוסה בבחירות האחרונות וקשה להם להשלים עם כך. חמשת ההזויים יצרו עבורם את המסגרת המתאימה להביע את כעסם ותסכולם מהשלטון הנוכחי.

זה בהחלט הליך לגיטימי ואולי אפילו רצוי, רק חבל שהם המפגינים אינם מובילים את המחאה וחבל שאינם ממקדים אותה לדרישות ברות ביצוע.

עוד חודש-חודשים כולנו ננוד בראשנו בצער ונאמר: איזה פספוס גדול של השמאל היה פה.