דפני ליף, איציק שמולי והתקשורת - אל תפריעו לנו

דפני ליף איננה יורדת מהכותרות רק כי התקשורת רואה מחוייבות עצומה לה ולעצמה לא להפסיד את הדגל שהרימה. איציק שמולי הצליח במחי יד להשתחל במסגרת התואר שלו באגודת הסטודנטים – לכנסת הבאה. והתקשורת... אותה תקשורת שרק היא קובעת לעצמה ולנו את סדר היום.

הגיע הזמן שהעם הזה ייצא למחאה חברתית אמיתית, ולא רק יצעק דבר סתום כמו "צדק חברתי". הגיע הזמן שכולם יתחילו להבין שמקפיא עם 120 מעלות מתחת לאפס אינו יכול לשרת שום מטרה זעה לטובתנו. זו העת להפנים שדרוג ישראל כאחת המדינות המושחתות בעולם אינו ספין של ימין או שמאל ישראלי – האחד כנגד השני.

הגיע הזמן להפנים שסיסמאות נבובות להפלת הטייקונים איננה בדיוק מטרה, וכי צריך להחליף את הדיסקט השחוק שכבר הזינו אותו בכל כך הרבה באגים – במחשב חדש שאינו נכנע בשום מחיר לאף דמות ציבורית ידועה שמיד תעוט על ראשי ההפגנות מיד לכשהן מצליחות.

אם העם המטומטם הזה שתמיד משלם ולעולם אינו לומד מטעויותיו – ימשיך להיות מטומטם ויתן לאויביו (כן, הם בפרוש אויבי העם) לעצור אותו בכל פעם שהוא מרים ראש, אזי האפוקליפסה שכל מיניי הזויים חוזים לנו בכל מיניי תאריכים – בוא תבוא.

מה אני מציע?

מה שהצעתי תמיד, וכהרגלם של "החכמים" ממני העדיפו להיכנע בטרם עת.
יש כלל בסיסי בניהול מחאות או מהפכות אמיתיות: מאבק עד הנצחון!!.
התקפלות והתכנסות למיני מחאות "דמוקרטיות" של החרמת "תנובה" ואח"כ השד יודע את מי – תביא לנו רק יותר אנדרלמוסיה בכוונות האמיתיות שלנו כעם להשתחרר מעול העריץ האמיתי שממשיך ללגלג עלינו ממרום כסאו – הוא וצוות מושחתיו שלאורך עשרות שנים ריפדו רק את אוצר ביתם ואותנו "שכחו" בבית. בדיוק כמו כל העריצים שכעת העמים הנחשלים מנערים מעל עצמם!.