כותב שורות אלו סבור מזה שנים, כי יש להחמיר בענישה בתאונות דרכים ולעשות שימוש נרחב בחוק העונשין: הריגה, גרימת מוות ברשלנות, גרימת חבלה חמורה ועבירות רבות אחרות היכולות להתאים לתאונות בהן נפגעים בני אדם. יתרה מזו: ההלכה היהודית קובעת שרוצח בשגגה חייב בגלות לעיר מקלט, שהיא למעשה מעצר בית בלתי מוגבל בזמן - וגם עיקרון זה תומך בענישה מחמירה למי שהורגים אחרים בתאונות דרכים.
לכן, מבחינה עקרונית, אני מסכים לגמרי עם הרשעתו של טל מור בהריגת שניאור חשין. אם כבר יש לי בעיה בנושא הזה, היא עם העובדה שסעיפי ההריגה ודומיו לא מופעלים לעיתים קרובות די הצורך, וכתוצאה מכך הענישה לפעמים קלה מדי ואינה מבטאת את החומרה הראויה לנטילת חיי אדם או פציעתו. אפשר בהחלט לשאול מדוע דווקא בתיק הזה החליטה המדינה ללכת על הריגה, אם כי יש לכך הסבר בנסיבות: מי שמתיישב מאחורי ההגה לאחר ששתה לשוכרה ונטל סמים, קרוב מאוד להיות רוצח. כל מה שמבדיל בינו לבין רוצח הוא הכוונה, ולכן סעיף ההריגה מתאים.
אבל פסק הדין של
זכריה כספי בעייתי מאוד מבחינת היקפו וכמה מתכניו. בשנה האחרונה קראתי מאות פסקי דין, כולל כאלו שעסקו בתאונות דרכים קשות, אבל מעולם לא ראיתי משהו שמתקרב להזכיר את פסק הדין הנוכחי: 180 עמודים אורכו, והוא גדוש בתמונות שחלקן כלל לא קשורות לתאונה.
כספי עצמו אומר מיד בתחילת הדרך, לאחר שהוא מסביר את האופן בו כתב את הכרעתו: "אפשר ודרך כתיבה זו מאריכה את היקפה של הכרעת הדין (ולצערי, גם את הזמן שהיה נחוץ להכנתה), אולם נראה לי, כי כך יוצגו בצורה המיטבית כל מקטעי העובדות ועמדות המומחים, למיניהם ובסופו של דבר, יצטרפו, כפי שכבר אמרתי, לכדי תמונה מלאה, ככל הניתן. עם הצדדים וכל קורא אחר, הסליחה על אריכות הדברים היחסית".
נניח שכספי הרגיש שהוא חייב לנתח כל עדות לפרטיה, ובעיקר את עדותו של מור. חריג מאוד, אך עדיין מתקבל על הדעת. אבל לשם מה היה עליו לצרף תמונות של מור מעשן סמים, כפי שנתפסו במחשבו האישי? מה החשיבות של תמונות בקבוקי המשקה הריקים שנמצאו מחוץ לקרוואן המגורים שלו? נכון, הרגלי השתייה ועישון הסמים של מור מחזקים את הטענה שגם לפני התאונה הקטלנית הוא שתה ועישן. אבל אפשר להכריע זאת גם בלי לצרף את התמונות. בתי משפט מכריעים מדי יום בשאלות קשות בהרבה, ואינני זוכר אף פסק דין שהפך לכזה אלבום תמונות.
כנ"ל לגבי התמונות של מור מבלה בפאבים לפני התאונה. בפני כספי הופיעו שורה של עדים שסיפרו על בילויים אלו והוא ראה את הקַלָטות ממצלמות האבטחה. די היה בתיאור מילולי של הראיות; התמונות אינן מוסיפות כאן דבר. אבל כספי אומר, שאפילו רצה לצרף לפסק הדין את קטעי הווידאו ולא עשה זאת רק מסיבות טכניות. ומה עושות בפסק הדין תמונותיו של מור בעת הראיון לערוץ 2? אין בהן שום צורך שהוא.
המסקנה העגומה היא, שכספי כתב פסק דין המכוון לדעת הקהל מחד ולמשפחת חשין מאידך. ההרוג היה בנו של השופט בדימוס
מישאל חשין, ייבדל לחיים, ונכדו של מי שהיה ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון שעל שמו נקרא. זו הסיבה היחידה לכך שאותה תאונה נוראה תפסה כותרות, הן לאחר התרחשותה והן לאורך ההליכים המשפטיים. לצערנו הרב, למעלה מ-400 איש נהרגים מדי שנה בכבישי ישראל, אבל ברוב המכריע של המקרים - הם "שווים" רק ידיעה קצרה הנשכחת בתוך מספר שעות.
אם את ההתנהלות התקשורתית בנושא ניתן להבין, הרי שזו של כספי בלתי מובנת לחלוטין, תמוהה מאוד ועומדת בניגוד לעיקרון היסוד של שוויון בפני החוק. כאמור, אין לי שום בעיה עם פסק הדין לגופו. אבל האריכות היתרה ובמיוחד צירוף התמונות חסרות הרלוונטיות, נראים מיותרים לחלוטין וכנובעים רק מהעניין התקשורתי ומהזיקה למשפחת השופטים החשובים. כספי עושה למור דמוניזציה, כאילו לא די במעשים החמורים-ביותר שביצע: הריגת בן אדם ונטישתו לגורלו. זה מיותר, זה פסול, זה פוגע באמון הציבור במערכת המשפט.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
