פרוטוקול <span style='font-weight:normal;'>[22]</span>; הצרות של שרון ובנו עמרי; <br>אלי לנדאו מגיב; ועל רשימות הבנקים

מבקר המדינה אליעזר גולדברג, עומד לפרסם ביום א' (30.9.01) את הדוח שגיבש וערך, הנוגע למימון הבחירות לראשות הממשלה. הדוח מתייחס לפעולות ולמקורות המימון שגוייסו על-ידי שני האישים המתמודדים - אריאל שרון ואהוד ברק, והאנשים הקרובים אליהם.

הפרסום הקרוב של הדוח, כבר יוצר עננה לא קטנה מעל ראשי האישים המעורבים. ראש הממשלה אריאל שרון, ובנו עמרי שרון, הם שניים מכוכבי הדוח. הדאגה במשרד ראש הממשלה רבה. אחרי הכל, המבקר גולדברג כבר קנה לעצמו שם, כמי שמחמיר בנושאים הנוגעים למימון בחירות. אחרי שהזהיר, ונזף, וכתב - עתה הוא עומד על צעדים נוספים. מיותר כמעט לציין, כי במשרד ראש הממשלה נכנסו לכוננות ספיגה, אם כי, כלפי חוץ מציגים חזית אחידה כאילו אין בדוח כלום.

נודע לי, כי כדי לנסות ולמזער ככל שרק ניתן את הנזק הצפוי, ו/או להסביר את הפעולות המבוקרות על-ידי המבקר, שכר שרון את ד"ר אביגדור (דורי) קלגסבלד, לייצגם בנושא זה מול המבקר. קלגסבלד אישר כי הוא אכן נשכר על-ידי שרון.

אין מדובר במהלך פשוט: עו"ד דב ויסגלס הוא הידוע ומוכר ומי שמטפל שנים רבות בענייניהם הרגישים. ואולם, במקרה הזה, קשור ויסגלס - כעורך דין - לחלק מהעניינים המבוקרים, ועל כן העדיפו ויסגלס ושרון, בעצה אחת, כי מי שיטפל בנושא הוא עורך דין אחר.

וכך עשו. קלגסבלד העביר אל משרד המבקר הסברים, מסמכים ונימוקים, שנועדו כאמור לצמצם נזקים. המבחן יהא כבר ביום א' (30.9.01). השאלה היא האם יקבל המבקר את גירסתם של האב ובנו, ואם לא - האם יחמיר עימם; ואם יסמן את שרון כמי שביצע לכאורה מעשים בלתי תקינים במהלך קמפיין הבחירות.

במדור זה פרסמנו, על הוראותיו של היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטין, לערוך שימוע לחברי דירקטוריון חברת הפחם, ובהם לדירקטור אלי לנדאו - המכהן כיו"ר חברת החשמל, ולמי שכיהנה כדירקטור, אורלי שני, רעייתו של מנהל לשכת ראש הממשלה, אורי שני. חשפנו כאן מידע, על הבחישות מצד ראש הממשלה עצמו, המנסה לטרפד שימוע.

כתבנו כאן, על הסיכון אליו נקלעו חברי הדירקטוריון: אם יימצא כי הם פעלו שלא כשורה, ונמנעו מהפסקת התשלומים החריגים למנכ"ל חברת הפחם היוצא, הם עלולים להיפסל על-ידי ועדת רביבי לכהונת דירקטור בחברות אחרות. מעורבותו של היועץ רובינשטיין, מעידה על החומרה שבה הוא רואה את הדברים.

בתגובה לדברים שפרסמנו, ביקש לנדאו להביא את תגובתו, והיא מובאת כאן כלשונה:

נציגי חברת החשמל אינם מעורבים בצורה כלשהיא בעניין שכרו של מנכ"ל החברה, וזאת עקב אי-השתתפותם בהצבעה המוזכרת, וזאת בתאום עם רשות החברות הממשלתיות.

בנוסף, יש לציין, שבניגוד לחברי הדירקטוריון שמוזכרים בכתבה, שמונו על-ידי שרים, נציגי חברת החשמל הינם חברי דירקטוריון כנציגי חברת החשמל השותפה בחברת הפחם על-ידי דירקטוריון חברת החשמל.

לסיכום: מר לנדאו ושאר נציגי חברת החשמל אינם מעורבים בצורה כלשהיא בנושא המדובר.

עד כאן התגובה.

משהו כבד קורה בבנקים. משהו בלתי נעים. נודע לי, כי בבנקים הגדולים - ומדובר במיוחד בחמשת הגדולים - מכינים בימים אלה רשימות של חייבים פרטיים ושל חברות גדולות. הרשימות נערכות בימים אלה, עקב דרישת בנק ישראל, שחייב את הבנקים לבצע הפרשות גדולות יותר לחובות מסופקים כבר עתה.

כידוע, הבנקים ניסו למנוע חיובים בהפרשות. ואולם, לחציהם לא הועילו. המפקח על הבנקים בבנק ישראל, יצחק טל, באישורה של ועדת הכספים של הכנסת ועל אף התנגדותו של האוצר - הוציא הנחיות חדשות, המכבידות עתה על הבנקים.

הבנקים כבר הודיעו על הפרשות הכלליות שהם מבצעים. עתה עומדים הבנקים לפנות ישירות לעשרות אלפי לקוחות, גדולים וקטנים, בדרישה להביא עוד כסף מהבית, ואם לא - יחלו בנקיטת צעדים משפטיים.

המדובר, בין היתר, בפירמות שמגלגלות עשרות מיליוני דולרים ולעיתים אף יותר, וגם בחייבים קטנים, שאינם מסוגלים להחזיר משכנתא.

נודע לי, כי לפחות אחד הבנקים הגדולים החליט להתחיל במהלכים משפטיים מיד לאחר החגים. המדובר בבנק גדול, המחזיק ברשימה של כמה חברות גדולות שנקלעו לקשיים.