הטור של פריצי

נציבת מס הכנסה לשעבר, עו"ד טלי ירון-אלדר, החלה לייצג קליינטים מול מס הכנסה ללא תקופת צינון, ועוד עשתה זאת מול פקיד השומה שהיה קודם לכן סגנה. צריך להזכיר שפקיד שומה כזה יכול להחליט בעצמו אם במקום מס בגובה 20 מיליון שקלים איש עסקים ישלם רק 2 מיליון שקלים, ולכן זה לא רע שהמייצג שלך היה זה עתה הבוס המקורב של הפקיד המחליט. 18 מיליון הפרש לכיס לא הולכים ברגל.

פיקנטריה נוספת הינה שהלקוחות שייצגה היו לקוחות של רואה החשבון אביגדור יצחקי, מי שהיה בעברו ח"כ במפלגת השלטון, ככה שיש מקום להניח שהם לא זכו בפרוזדורי נציבות המס ליחס קר וצונן במיוחד.

מכיוון שירון-אלדר עברה על החוק היה צריך להעמידה לדין, רק שהפרקליטות עשתה עימה עסקת טיעון, אבל מסרבת למסור לציבור מהם נימוקיה לאי העמדת הנציבה לדין. אבל לא נורא. אנחנו מבינים. בעוד זמן קצר גם כמה עוה"ד מהפרקליטות יפרשו כמקובל ויתחילו לייצג קליינטים מול חבריהם במקום עבודתם הקודם. לכן באמת לא צריך להסביר לנו כלום.

עם פרסום המלצות ועדת טרכטנברג, הבהירה יחימוביץ את התנגדותה לאפשר יבוא מוצרים מחו"ל כדי להוזיל כאן מחירים. לטענתה יש כאן בארץ אנשים שצריכים להתפרנס, ולכן אסור להתיר יבוא מתחרה.
מכיוון שהתרת יבוא חופשי של מלט תוזיל את מחיר הדירה ב-30,000 שקלים, והתרת יבוא של גבינות לבנות תוזיל את הגביע המקומי ב-1 שקל, את הגבינה הצהובה ב-4 שקלים לחבילה. אז כשיחימוביץ מתנגדת ליבוא היא אומרת לנו בעצם שכל משפחה בישראל תמשיך לשלם כל שנה עוד 800 עד 1,200 שקל נוספים לתנובה (או לשטראוס), עוד 30,000 שקל לדירה, עוד 300 שקל מיותרים עבור שמן זית וכד'.

החיבור המתגלה בין השקפות נוחי דנקנר ומשפחת לבנת, השולטים במונופול המלט של נשר (שבשנת 2007 הרוויחה רבע מיליארד שקל נטו תודות לאיסור יבוא מלט מחו"ל) ומתנגדים לכל יבוא, לבין הרעיונות הדומים של יחימוביץ הוא מוזר, אבל מותר לה. הכל לגיטימי.

לגיטימי, וגם מוכר. עוד מימי מפא"י, בהם כולנו חויבנו לקנות רק מקררים של אמקור ושטיחים של אברהם שפירא. מסתבר שמאחורי המהפכה החדשה בעבודה מסתתרת בסה"כ השיטה הישנה.

לכל מי שלא הספקתי לצלצל אליהם ולבקש סליחתם, אני מבקש סליחה והבנה. התחלתי להכין רשימת חטאים בכוונה לצלצל ולהתנצל. הזכרונות צפו ועלו בצבעים חיים, הגוף הוצף בהנאה ולא הצלחתי למחוק את החיוך במשך חצי שעה, ופתאום החג נכנס. אז נצטלצל לאחריו. סליחה.

בית המשפט אישר לסופר יורם קניוק להרשם כחסר דת. זו החלטה תקדימית ומעניינת ואין ספק שרב סרן שליט, ממקום מושבו בשמים (או בגיהנום, תלוי איזה עיתון אתם קוראים) מצדיע לו בהערצה, שעה שהאח דניאל (רופאייזן) ממרומי הכרמל השמיימי שלו מביט בו בצער ותדהמה. איזה מעגל מרשים: שנים ארוכות מאד הייתה היהדות חסרת מולדת, וכנראה שהיה צריך להשיג לה כזו, כדי להפוך אותה גם לחסרת דת.

חנן פורת, מראשי גוש אמונים וממייסדי ההתנחלות, נפטר והוספד, כשרבים בתקשורת היללוהו דווקא בגין חוק שהעביר בזמנו בכנסת, המחייב כל אזרח לעזור לכל מי שסכנה נשקפת לחייו. כמה נחמד שהרב פורת עוד ייזכר לדורות בגלל חוק השומרוני הטוב.

עמותת אלע"ד קוראת לציבור לבוא לירושלים "הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" ומזמינה את הקהל לבקר במנהרת המסתור, אותה תעלת ביוב עתיקה בת 2,000 שנה שבה ניסו יהודים להסתתר מכידוני וחרבות הרומאים. מסקרן אם היא בחרה באתר הזה כדי להזכיר לנו איך זה נגמר בפעם שעברה, כשהבטוחים בצדקתם וביכולתם לנצח את כל העולם ניהלו כאן את העניינים.

והנה, בצמוד למודעה שלה, גם עמותת "עיר עמים" מזמינה אותכם לבקר בירושלים, כשגם היא מצמידה לירושלים את מילים "שחוברה לה יחדיו", רק עם סימן שאלה. ובניגוד לסיור ארכיאולוגי עתיק, העמותה הזו מציעה לכם לגלות דווקא את העיר הנוכחית, ולהכיר מקרוב ובלי קלישאות את המציאות האמיתית בשטח.

ראוי לברך על התופעה. ירושלים בהחלט זקוקה לתיירות ואתם מוזמנים. אבל אולי ראוי היה שעיריית ירושלים תצרף בתחתית המודעות הגדולות הללו תגית אזהרה קטנה, כמו שמשרד הבריאות עושה על חפיסות הסיגריות: "הציבור מוזהר ששהות ארוכה מדי בירושלים עלולה לגרום לתופעות לואי והזיות דתיות, משיחיות ולאומניות מכל המינים". להדפיס בכל השפות.

לכל מי שהיו שם, ולכל מי שהיו אז חלק מהמדינה והחברה, לא יכולים להיות תירוצים. אחרי שראינו כמה קטנים ועלובים היו מי שניהלו את המדינה ב-73, אסור שתהיינה לנו שום טעויות גם לגבי מי שהחליפו אותם ויושבים כיום על מושבם. וכדאי שנזכיר זאת לעצמנו בוקר ובוקר, כדי לא לשמוע בצהרים את צליל האזעקה.