לוב, לא לבלוב

טועה מי שחושב ש"האביב הערבי" יוביל לדמוקרטיה. אין זה מקרה שאין בעולם הערבי אפילו מדינה דמוקרטית אחת. השיטה הדמוקרטית מזוהה מזה דורות עם האימפריאליזם של בריטניה וצרפת, שניסו לכפות אותה על המדינות בהן שלטו במחצית הראשונה של המאה ה-20. מעבר לכך שהדמוקרטיה מנוגדת להיסטוריה ולהרגלים של מדינות אלו, הזיהוי שלה עם הכובשים השנואים גרם לכך שבמדינות ערב מוכנים לכל היותר לדמוקרטיה חלקית.

תראו מה קורה במצרים: במקום משטרו של חוסני מובארק יש שלטון צבאי, וההערכות הן שבבחירות הקרובות לפרלמנט יזכו המפלגות המוסלמיות בניצחון. תראו מה קורה בתוניסיה, בה החל התהליך: הנשיא הזמני מינה בינואר השנה ממשלה זמנית והיא עדיין מכהנת. התחזיות לגבי לוב לא הרבה יותר אופטימיות, במיוחד לנוכח חילוקי הדעות הקשים בתוך שורות המורדים. ואל תחשבו לרגע שאם משטרו של בשאר אסד יפול, סוריה תהפוך לדמוקרטיה; הרבה יותר סביר שגם שם ישתלט האיסלאם הקיצוני.

כדאי להזכיר את הלקח של אפגניסטן. ארה"ב סייעה למוג'אהידין במלחמתם נגד ברית המועצות, וכך יצרה במו ידיה את אל-קאעידה ואת המשטר שהעניק לו מחסה. כעת היא עצמה מצויה באותו בוץ בו היו הסובייטים, במדינה ששום כובש עדיין לא הצליח להשתלט עליה. באותה מידה, יהיה זה תמים לחשוב שמישהו יכיר תודה למערב על סיועו להפלת המשטרים הדיקטטוריים במזרח התיכון. יש סיכוי הרבה יותר גדול שאותם שליטים ירצו להוכיח את עצמאותם ולהבטיח את הלגיטימציה שלהם - וזה עובר דרך התנכרות למערב והתנגדות לישראל.

לא צריך כמובן להתאבל יותר מדי, ובעצם בכלל לא, על מותו האלים של מועמר קדאפי. אבל כדאי שנדייק במונחים: קדאפי לא נהרג ולא הוצא להורג אלא נרצח. ברור שהוא נלכד בחיים, ברור שהוא לא הועמד לדין, ברור שהוא נורה כעבור זמן קצר. למה זה משנה? משום שתראו את התגובות בעולם המערבי הדמוקרטי.

ברק אובמה: "במשך ארבעה עשורים המשטר בלוב דיכא, עינה ועצר אזרחים. כעת ניתן לומר כי משטרו של קדאפי הגיע לסופו. אחד הדיקטטורים הגדולים בעולם איננו עוד". הילרי קלינטון: "זו תחושת הקלה, אבל המשימה שנותרה מפרכת. יש עדיין נאמנים של קדאפי, אבל דחיקתו מעמדה של מארגן תנועות ההתנגדות מהווה צעד חיובי".

נשיא האיחוד האירופי, הרמן ואן-רומפוי, ונשיא הנציבות האירופית, חוסה מנואל ברוסו: "אנו מברכים על סיומו של עידן של רודנות ודיכוי בלוב". ראש ממשלת בריטניה, דייוויד קמרון: "לאחר מותו של קדאפי, לעם בלוב יש סיכוי גבוה יותר לבנות עתיד חזק ודמוקרטי". ראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני: "כך חולפת תהילת עולם. המלחמה בלוב נגמרה".

מה אין כאן? - אף מילה של גינוי לרצח. אין לי שום בעיה עם זה, אלא עם העובדה שאותן מדינות מגנות את ישראל על חיסול של מחבלים וחלקן הצטרפו למסע נגדנו בעקבות אירועי ה"מרמרה". צביעות? אנטישמיות? אינטרסים? תבחרו אתם את ההסבר.