האם ההתחרדות, הבדלנות, ההינתקות על-רקע דתי, הופכת ממגמה לנחשול שיסחוף את צה"ל לפילוג? - אם כן, יש ממה להיות מודאג. בה"ד 1 - הבסיס המקצועי, צבאי, ערכי, לקציני צה"ל ועתיד הלוחמים והקצונה הבכירה העתידית, הופך בשלבים לישיבת הסדר, בה יש כבר הפרדה בבריכה בין חיילות לחיילים, צוערים יוצאים מהאולם, בעת שירת נשים והצעד הבא אולי הפרדה באוטובוסים והמדרכות בנוסח
מאה שערים.
ומה לגבי לחימה או פעולות מבצעיות, כאשר הדרג התומך והמנחה, מאויש בנשים/חיילות. בתקופה שחיילות מסיימות קורסי טייס והופכות לטייסות, חיילות ממלאות תפקידים רבים וחשובים במערך הלוחם ותומך לחימה - ההתחרדות, ההתבדלות עלולה להיות קריטית ליכולת התפקוד של צה"ל וביצוע משימותיו.
איפה היה צה"ל עד היום?, האם לא היו חיילים וקצינים דתיים בכל שדרות הפיקוד של צה"ל?, האם הרבנות הצבאית לא הייתה פעילה בכל השנים הרבות ושמרה על כשרות וערכי הדת?. אז מה קרה שבשנים האחרונות חלה הקצנה דתית, שעלולה לפגוע בצה"ל וביכולות המבצעיות שלו, כאשר חיילים וקצינים צריכים לראות חיילות צעירות ונאות סביבם ויותר מכך - אף לשמוע אותן בקשר או לשבת איתן בדיונים.
הנטייה להקצנה דתית? היא כלל עולמית והחזרה לתקופות "השחורות" של קיפוח מעמד האישה, מתחיל להיות ממשי, קיצוני, מפחיד ומאיים. סקירה קצרה על השתלטות האיסלאם הקיצוני באירופה, יכולה לתת תשובה מאיימת בנושא זה.
בלונדון, מי שמטייל ברח' המרכזי בעיר רחוב אוקספורד, רואה לפניו זרם גדול של שמלות שחורות, חלקן עם בורקות - במסעדות, בתי קפה ובתי הכל-בו הגדולים. כנ"ל בכל אירופה: צרפת, גרמניה, ארצות סקנדינביות ואפילו בעיר ניו-יורק, רואים פתאום מאות מוסלמים מתפללים וסוגרים רחובות לתנועה. וכל זאת לא רק ברבעים המאוכלסים במוסלמים אלא זה גלש למרכזים העירוניים הגדולים.
הסכנה הזאת של ההקצנה הדתית כנראה לא פוסחת גם על החברה שלנו. זה מתחיל במאה שערים, שם הגרעין הקשה והקיצוני של "האיסלאמיזציה היהודית", הפרדה באוטובוסים, במדרכות וכמובן במיטות. הנטייה הדתית הקיצונית, זוחלת לאיטה גם ליהדות הציונית, לישיבות ההסדר, שהיו עד לשנים האחרונות, גורם ליברלי, מאוזן שנתן כבוד לדעות אחרות וחי בשלום עם החילונים והחילוניות.
הדברים השתנו, הדברים מדאיגים שהרי ההשלכות לכך אינן רק בתחומי צה"ל אלא גם השלכות חברתיות ופוליטיות שצריכות להישקל ולהדאיג את פרנסי הציבור. השאלה המעניינת היא לגבי צה"ל - איפה עומדת הרבנות הצבאית והרבצ"ר בראשם שהוא גם קצין בכיר וגם טייס לשעבר. והשאלה הנוספת היא איפה הרבנים המובילים של הציונות הדתית הליברלית, הנאורה שהובילה את המפלגות הדתיות משך שנים, ברוח טובה ומאוזנת ליד החברה החילונית. ובכן רבותי, פרנסי החברה ומוביליה - הרמטכ"ל ופקודיו, אם לא תתעוררו בזמן - עוד נהפוך לאט לאט לאירן.
הערות והרהורים בנושא ההתחרדות:
- מקרה תיאורטי שיכול להיות גם מעשי. מה יקרה אם בזמן פעולה מבצעית, מלחמה או אימון מבצעי - תשמע ברשת הקשר שירת נשים? האם הקצינים והחיילים הדתיים יפרשו ויפסיקו את הלחימה?
- אולי אני מגזים בכוונה - אבל האפשרות הזאת מדאיגה והיא בהישג יד.
- הרמטכ"ל, ביחד עם הרב הצבאי הראשי, חייבים, חייבים, לפע ל במהירות, כדי למצוא פתרון מהיר יצירתי ואלגנטי.
- ואם זה לא יעזור, או לא יעבוד - גם הממשלה לא תוכל להתנער מהנושא וטובת שעה אחת קודם.
- ותזכרו, מאז קום המדינה, שרתו בצה"ל, על כל זרועותיו, נוער דתי ציוני. הרבנות הצבאית, תמיד הייתה פעילה ואפילו לפעמים מעצבנת וחודרנית - אבל האיזון בין דת, מדינה וחילוניות - נשמר בקפדנות. אם הנושא לא ייפתר במהרה - צה"ל יהיה בנסיגה וחבל.
