בניהו נותן שיעור בפטריוטיזים על גבה של קם

ביום ראשון (30.10), כמה שעות אחרי מתן פסק הדין במשפטה של ענת קם, נשאל תת-אלוף במיל. אבי בניהו בתוכנית "הכל דיבורים" ברשת ב', האם בעברו האזרחי ככתב צבאי ב"על המשמר" החזיק מסמכים צבאיים שהודלפו לו. אבי בניהו ביקש באדיבות רבה מירון דקל וכרמלה מנשה רשות - לא לענות על השאלה. התחמקות זו לא מנעה ממנו לירות בליסטראות של פטריוטיזם לכתובתה של ענת קם, הגם שהיא הביעה צער על המעשה שעשתה.

בימים אלו מתאפשר לנו לצפות בטלוויזיה בממצאי תחקיר על אירועי קו 300. אלמלא לא היה גורם בתוך המערכת הביטחונית, שהדליף לעיתונאים פרטים סודיים, לא היינו יודעים את האמת עד היום. אדם בדרגה צבאית בכירה חף מפשע היה משלם את מלוא המחיר ללא עוול בכפו.

מאחר שהצדק יצא לאור בפרשת קו 300, איננו רואים היום מערכת צבאית נסערת, שההדלפה הראשונית של המידע אל מחוץ למערכת נעשתה על-ידי מי שהעביר לא ברשות ולא בסמכות מידע לעיתונות. עיתונות שאזרה אומץ לפרסם בתוספת תעוזת צלם, שעבד בעיתון הארץ והייתה בידו תמונה מרשיעה.

לפני שנתיים בגיל 85 הלך לעולמו מארק פאלט, מי שהיה סגן מנהל ה-CIA בארצות הברית. ענת קם, פקידה זוטרית, בלשכת אלוף פיקוד בצבא הגנה לישראל ומארק פאלט, סגן מנהל של ה-CIA בארצות הברית, עשו למעשה אותם המעשים . אותם מעשים עשו גם פלוני ואלמוני במערכת הביטחון בפרשת קו 300 .

למרות ההבדלים התהומיים בתפקידים, הם לקחו מידע סודי ביותר והעבירו לעיתונות. ענת קם העבירה מידע לעיתון הארץ בישראל, מארק פאלט העביר מידע לעיתון "וושינגטון פוסט" בארה"ב עם תפוצה קצת יותר גדולה מעמיתו הישראלי הארץ. פלוני אלמוני בתוך מערכת הביטחון דחפו מידע לעיתונאים בפרשת קו 300.

בשלושת המקרים אנשים, המועסקים בשירות ביטחוני, נטלו מידע ללא קבלת היתר מהממונים עליהם. למרות שכולם עשו בדיוק אותו מעשה, הרי למרבה הפלא בארה"ב לא עצרו את מארק פאלט, הוא לא נחקר, לא הטילו עליו צו מאסר וכמובן שלא נשפט. מוסרי המידע לעיתונאים בפרשת קו 300 נותר עלומי שם עד היום. ואילו על ענת קם הפעילו מכבשים של צו מאסר, חקירה, יציאה לעיתונות עם חריצת דין טרם משפט שמדובר במרגלת (כי על-פי החוק המנדטורי נשארה הכותרת של הסעיף ריגול חמור).

בראשית התהליך קדמה לחריצת הדין של ראש השב"כ, הוצאת צו איסור פרסום לתקופה ארוכה של שלושה חודשים מ-4.1.2010 עד 8.4.2010. בעקבות המידע המפליל את הנשיא, שהעביר מארק פאלט ל"ושינגטון פוסט", החליט הנשיא ניקסון להתפטר. קדמה להודעת ההתפטרות הודאה של הנשיא בכך שהוא עבר על החוק.

בישראל היינו עדים להתרחשות שונה. בעקבות המידע המפליל קצונה בכירה בצה"ל בפעילות המנוגדת לפסיקת בג"ץ, שהעבירה ענת קם להארץ, הוחלט ב-4.1.2010 לשלוח את רפ"ק סער שפירא מהיחידה לחקירת פשיעה חמורה במשטרת ישראל לבית המשפט השלום ב-פ"ת, ושם לבקש בדלתיים סגורות צו איסור פרסום על כך, שענת קם העבירה ידיעות סודיות לעיתונאי. לאחר כמעט שנתיים של מהלך משפטי נחרץ דינה לארבע וחצי שנות מאסר בפועל.

ארצות הברית חוותה לא רק את הסערה של מארק פאלט, אלא הייתה עדה גם לסערה שחולל בין השנים 1971-1973 אנליסט צבאי, העונה לשם דניאל אלסברג. מה שעשה דניאל אלסברג בארצות הברית עשתה ענת קם בישראל. אבל אקדים מאוחר למוקדם, דניאל אלסברג יצא זכאי לאחר שראשי שרות הביון האשימו אותו בריגול.

דניאל אלסברג חשף בעיתונות סדרה של מסמכים סודיים ביותר, בהם נחשף, שהממשל הונה את הציבור בהתנהלות הצבאית בויטנאם, בקמבודיה ובלאוס. גם בארצות הברית נעשה על-ידי השלטונות ניסיון לבקש צו איסור פרסום, אך זה לא עלה בידם. בארה"ב התנהל משפט, בו הואשם דניאל אלסברג בריגול. בכל הערכאות המשפטיות יצא דניאל ארלסברג זכאי, והוא הפך לגיבור מוערך בציבור האמריקני על אומץ ליבו לחשוף מעשים שלא ייעשו על-ידי קצינים בכירים.

מצער ומכאיב, שבישראל השתלטה על התקשורת מוזה "פטריוטית" הנוטלת לעצמה זכות להתנפל על ענת קם. בגלי הסתערות על ענת קם יש מידה רבה של צביעות במיוחד מצד עיתונאים לא מעטים, הניזונים מהדלפות מידע.

הגדיל לעשות בכך תת-אלוף במילואים אבי בניהו, מי שהיה דובר צה"ל. הוא חבט בלשונו בענת קם תחת כל מיקרפון ומעל כל במה, שהזדמנו לו באותו יום. רק חבל שגם באותו יום הוא התיר לעצמו לא לענות על השאלה, האם היה בידיו חומר צבאי סודי בהיותו כתב צבאי ב"על המשמר".