מי אחראי להזנחה ב"בית לאה" ההיסטורי?

לכלוך, עזובה וכיעור - מחזה זה נגלה לי שעה שביקרתי בשבוע שעבר בבית הפרדס ההיסטורי "בית לאה" הניצב על הגדה הצפונית של נחל הירקון סמוך לסכר נווה ירק, לא הרחק מהמושב נווה ירק.

המבנה ההיסטורי בן שתי הקומות, בו שכן מתקן שאיבה לשאיבת מים מהנחל להשקאת הפרדס הסמוך, נמצא במצב מוזנח למדי: קירותיו סדוקים לאורכם (סדקים רחבים יחסית); בחדרים, בעיקר בקומה הראשונה, ישנו לכלוך רב וצואת אדם מתגוללת בכל פינה; אחד החדרונים, החדרון שבו ממוקם מתקן השאיבה, עמוס גרוטאות, עצים ופסולת אבנים. במצב כזה אף קשה להיכנס אליו ולפי הסימנים בשטח, נראה כי הלכלוך מצוי בתוך המבנה חודשים רבים ואולי אף יותר, מבלי שאיש טורח לנקותו; על הקיר החיצוני המערבי של המבנה כתובת גרפיטי גדולה בערבית שאיש לא טורח להסיר ובחזיתו המערבית של המבנה קוצים.

המבנה לא מגודר ואין שלט האוסר כניסה אליו, הגם שעקב הסדקים הרציפים והרחבים לאורך קירותיו, מתעורר, באופן טבעי, חשד ליציבותו. ראוי שאיש מקצוע יבדוק את הנושא. בהיעדר גידור, מטיילים ורוכבי אופניים העוברים בנחל נוהגים להיכנס אליו אם מתוך סקרנות ועניין ואם לשם עשיית צרכיהם.

מבנה "בית לאה" הוא בית פרדס עזוב, בו כאמור, שכן מתקן שאיבה שבאמצעותו שאבו מים מהירקון להשקאת הפרדס. כרבים מבתי הפרדס ההיסטוריים, גם בית זה נבנה בשלבים. ראשיתו במבנה בן קומה אחת, שבו שכן מכון שאיבה ששאב מים מנחל הירקון להשקיית הפרדס הסמוך. בחדר קטן, מצפון לחדר המשאבות, התגורר מן הסתם הביארג'י ("איש הבאר") שטיפל בפרדס. סקר שנערך במבנה גילה שתחילה שאבו מים במנוע קטן ואחר-כך החליפו אותו במנוע חזק יותר, ולשם חיזוק ועיגון המנוע נוספו ברצפה יציקות בטון. בשלב כלשהו הוסיפו בעלי הפרדס קומה שנייה. ייתכן שהקומה השנייה שימשה כבית קיט ונופש לבעלי הפרדס.

המקום ידוע כ"בית לאה", מקור השם אינו ידוע. מנהל רשות נחל הירקון דוד פרגמנט יודע לספר לי כי מישהו כתב על המבנה "בית לאה" והשם "נדבק" ומופיע במסמכים הרשמיים ובשלטים.